אור זרוע, חלק ב שצ״חOhr Zarua, Volume II 398
א׳מאימתי מזכירין גבורות גשמים. דהיינו משיב הרוח ומוריד הגשם שאנו מתפללים בתחיית המתים בברכת מחיה המתים. ר"א אומר מיו"ט הראשון של חג ר' יהושע אומר מיו"ט האחרון של חג ר' יהודה אומ' משום ר' יהושע העובר לפני התיבה ביו"ט האחרון של חג האחרון מזכיר דהיינו במוסף הראשון אינו מזכיר ביו"ט [הראשון] של פסח הראשון מזכיר והאחרון אינו מזכיר. ירושלמי ר' בון בשם ר' יוחנן טעמא דר' יהודה כדי שיצאו המועדות בטל מפני שהטל סימן יפה לעולם. א"ר אסי א"ר יוחנן הלכה כר' יהודה. ואנן דאית לן תרי יומי היכי עבדינן כלומר לר' יהודה דאמר דאחרון מזכיר וקיי"ל כותיה בזמן הזה שאנו עושים שני ימים טובים אחרונים משום ספיקא היכי מתחילין דהזכרה אמר רב מתחיל להזכיר ביום ראשון במוסף ופוסק מנחה ערבית ושחרית וחוזר ומתחיל למחר ביום שני במוסף אמר להו שמואל פוקו ואמרו ליה לאבא לאחר שעשיתו קודש לראשון תעשהו חול אלא אמר שמואל מתחיל במוסף ובמנחה ופוסק ערבית ושחרית וחוזר ומתחיל במוספין רבא אמר כיון שהתחיל להזכיר במוסף דיו"ט ראשון שוב אינו פוסק לא במנחה ולא בערבית ולא בשחרית וכן א"ר ששת כיון שהתחיל שוב אינו פוסק והלכת' כיון שהתחיל שוב אינו פוסק ירושלמי ויזכיר מבערב [לית כל עמא תמן. ויזכיר בשחרי' אף הוא סבור שהזכיר מבערב] והוא הוי מדכר מיגו דחמי לון דלא מדכרי בקדמיתא ומדכרי בבתרייתא אף הוא יודע שלא הזכיר מבערב א"ל ר' חייא בר מרייך הכין הוי ר' יונה אבוך הוי בה ר' חגי בשם ר' פדת אמר אסור ליחיד להזכיר עד שיזכיר שליח ציבור ר' סימון בשם ריב"ל בשליח ציבור הדבר תלוי א"ר מנא קומי ר' וחגי פריך א"ל הדא דתימר בשליח ציבור ברם צלויי ביחיד אם רצה להזכיר מזכיר והדא דתימר אסור להזכיר עד שיזכיר שליח ציבור בגשם קמון לצלותא (במי שיזכיר) [כמו שהזכיר] שליח ציבור. ונראה בעיני אני יצחק בר משה נב"ה המחבר דה"פ ויזכיר מבערב ומשני לית תמן כל עמא כלומר יש מהן שטרודין ואינן באין לערב בביהכ"נ ואנן בעינן שיהיו כולן כשמתחילין להזכיר וטעמא דמילתא שהיה ש"צ מזכיר בקול רם משיב הרוח וישמעו כולם ויתפללו (ומשני לית כל עמא תמן) וא"כ יהא צריך גם למחר להכריז מה"ר בעבור אותם שלא היו אמש בביהכ"נ והדר פריך ויזכיר בשחרית כי עתה רובם בביהכ"נ ומשני אף הוא סבר שהזכיר מבערב פי' אותם שעתה בבית הכנסת ואמש לא היו כסבורים שכשם שעתה הוא מכריז להתפלל משיב הרוח ה"נ הכריז אמש וכסבורים שהתפללו אמש משיב הרוח והוא הוי מדכר פי' ויבוא גם הוא לשנה הבאה להזכיר מבערב ואין לו להזכיר עד שיזכיר ש"צ מן גו דחמי לון דלא מדברי בקדמיתא ומדכרין בבתרייתא אף הוא יודע שלא הזכיר מבערב פי' מתוך שהוא רואה שאין מזכירים בשחרית ומזכירים במוסף יודע הוא שלא הזכירו מבערב א"ל ר' חמא כר מרייך לפלוני וחסר שם חכם שהוא בנו של ר' יונה בספר או יש להיות א"ל ר' חייא לבר מרייך בנו של ר' יונה וה"פ אמר ליה ר' חייא לבר מרייך הכין הוה ר' יונה אבוך הוי בה כך היה ר' יונה אביך מפרש למה לא יזכיר בערבית ושחרית כמו שפרשנו ומיכן והלאה התחלת דיבור ולא קאי אדלעיל ר' חגי בשם ר' פדת אמר אסור ליחיד להזכיר עד שיזכיר שליח ציבור פי' עד שישמע שהש"צ מכריז בקול רם משיב הרוח ר' סימון בשם ריב"ל בשליח ציבור הדבר תלוי בתמיה כלומר וכי במקום שאין שליח ציבור היחיד אין מתפלל משיב הרוח כלל אמר רב מנא קומי ר' וחגי פריך כלומר דחגי פליג אדר' סימון שסובר שאין הדבר תלוי בשליח ציבור א"ל לא [הדא] דתימר בשליח ציבור ברם ביחיד אם רצה להזכיר מזכיר פירוש ר' ענה לו דר' חגי ור' סימון לא פליגי אהדדי אלא דר' חגי לא איירי אלא היכא דאיכא ש"צ שרגיל להזכיר בקול רם משיב הרוח הלכך אין לו להזכיר עד שישמע משליח ציבור במוסף ואז יזכיר (בערבית) [במנחה] והדא דתימר אסור להזכיר עד שיזכיר ש"צ בגשם כלומר במוסף ואח"כ יתפלל במנחה שהרי כששליח ציבור מתפלל תפלת הגשם כבר התפללו כל הקהל תפילת המוסף בלחש וכי כשישמעו משליח ציבור יחזרו ויתפללו אלא ודאי אתפילת מנחה קאמר. קמון לצלותא כמו שהזכיר ש"צ כלומר אפי' אם לא שמע משליח ציבור כיון ששמע פיוטים של גשם ה"ז מתפלל במנחה משיב הרוח כמו שפירש ר"ת דר' אליעזר קלירי הוא ר' אלעזר בן ערך וזכינו שמיכן ראיה לדברי ר"ת דבימי חכמים נעשו הפיוטים כך נראה בעיני פי' שמועה זו אני המחבר הלכך אין היחידים בציבור מתפללים משיב הרוח ומוריד הגשם אלא במנחה לאחר שהתפללו מוסף וכ"כ רב עמרם גאון שלאחר שהזכיר שליח ציבור במוסף מתחילין העם בתפילת המנחה משיב הרוח ומוה"ג ודייק לישנא דמתני' העובר לפני התיבה וכו' האחרון מזכיר משמע דדוקא העובר לפני התיבה דהיינו שליח ציבור מדלא נקט במוסף מזכיר וכן מה שפירשתי שיטת ירושלמי שהיה שליח ציבור מכריז בקול רם מה"ר ומוה"ג שוב מצאתי כן כתוב בשם פר"ח זצ"ל שיש שנוהגים שלאח קה"ת וקדיש מיד אומר שליח ציבור בקול רם משיב הרוח ומוריד הגשם ושוב פותח ש"צ וגם כל העם מתפללים בלחש מגן ומחיה ואומרים משיב הרוח ומוריד הגשם:
1