אור זרוע, חלק ב ת״מOhr Zarua, Volume II 440
א׳(תמ) יציאת אבל מן הבית
1
ב׳יציאת אבל מן הבית
ת"ר ג' ימים הראשונים אינו הולך לבית אבל מכאן ואילך [הולך] ואינו יושב במקום המנחמין אלא במקום המתנחמין. פירש"י אבל שלשה ימים הראשונים אינו הולך לבית אבל אחר לנחמו מכאן ואילך הולך ומנחמו ואינו יושב עם המנחמים [אלא במקום המתנחמים] אבלים. ויש ללמוד מפירושו אבל להתנחם יוצא אפי' תוך ג' ימים הראשונים והיינו דאמר בירושלמי פרק הקורא את המגילה תניא יוצא להתנחם אבל לא לנחם דהיינו בתוך ג' ימים דאי לאחר ג' הא פירש"י שיוצא לאחר ג' לנחם הלכך שני אבלים זה בביתו וזה בביתו הולך אחד אצל חבירו שחרית וערבית כשמתפללים עם חבירו אפי' תוך ג' ימים דהיינו להתנחם. וראיתי כתוב בתשובות כך ראיתי באשפירא שכל אבל קודם ששלמו לו ימי אבלו יוצא לחוץ בלוית המת אחר ונראה דהיינו אחר ג' ימים. עוד ראיתי כתוב אבל שאירע ביום ט"ב ראיתי באשפירא שלא נכנס לבית הכנסת בליל ט"ב עד למחר ולמחר נכנס ויושב בביהכ"נ עד שישלימו קינות ולאחר תפילה הולך לביתו ויושב. ומוהל שחל עליו יום מילה בתוך ימי אבלו בג' ימים הראשונים אל יצא מפתח ביתו ובשאר הימים יתפלל בביתו ואח"כ ילך לביהכ"נ וימול לפי שלא יטריח את הצבור לילך לביתו כך הורה רבי' מנחם זצ"ל. ואי ליכא אומנא אחר אלא הוא ילך אפי' ביום ראשון משום כבוד צבור כי בהרבה מקומות הקילו חכמים באבל מפני טורח הצבור וימול בביהכ"נ. ואבל מותר להיות בעל ברית ויתפלל בביתו ואח"כ כשמביאין הנער בביהכ"נ למולו גם הוא ילך ויהיה בעל ברית ולסעודת המילה אל יכנס והמוהל בתוך ל' מותר לו לתקן צפרניו שצריך לעשות בהם פריעה לפי שמצותה דאורייתא ותספורת דרבנן: מעשה ברבי' יעב"ץ הלוי זצ"ל שהיה לו ברית מילה והיה יום המילה בט"ב שחל להיות בשבת ודחו אותו עד למחר יום א' וצוה להתפלל מנחה גדולה לאחר ו' שעות והלך ורחץ הוא ובעל ברית עמו ואח"כ הלכו לבית הכנסת ומלו והלכו לבתיהם ואכלו כל צרכיהם ולא השלימו עם הציבור לפי שהיתה סעודת מצוה וגם התענית בי' באב בעבור כך התיר כדגרסי' ובחמישי מותרין מפני כבוד שבת כ"ש לכבוד מילה דחמירא יותר מחמישי לכבוד שבת:
ת"ר ג' ימים הראשונים אינו הולך לבית אבל מכאן ואילך [הולך] ואינו יושב במקום המנחמין אלא במקום המתנחמין. פירש"י אבל שלשה ימים הראשונים אינו הולך לבית אבל אחר לנחמו מכאן ואילך הולך ומנחמו ואינו יושב עם המנחמים [אלא במקום המתנחמים] אבלים. ויש ללמוד מפירושו אבל להתנחם יוצא אפי' תוך ג' ימים הראשונים והיינו דאמר בירושלמי פרק הקורא את המגילה תניא יוצא להתנחם אבל לא לנחם דהיינו בתוך ג' ימים דאי לאחר ג' הא פירש"י שיוצא לאחר ג' לנחם הלכך שני אבלים זה בביתו וזה בביתו הולך אחד אצל חבירו שחרית וערבית כשמתפללים עם חבירו אפי' תוך ג' ימים דהיינו להתנחם. וראיתי כתוב בתשובות כך ראיתי באשפירא שכל אבל קודם ששלמו לו ימי אבלו יוצא לחוץ בלוית המת אחר ונראה דהיינו אחר ג' ימים. עוד ראיתי כתוב אבל שאירע ביום ט"ב ראיתי באשפירא שלא נכנס לבית הכנסת בליל ט"ב עד למחר ולמחר נכנס ויושב בביהכ"נ עד שישלימו קינות ולאחר תפילה הולך לביתו ויושב. ומוהל שחל עליו יום מילה בתוך ימי אבלו בג' ימים הראשונים אל יצא מפתח ביתו ובשאר הימים יתפלל בביתו ואח"כ ילך לביהכ"נ וימול לפי שלא יטריח את הצבור לילך לביתו כך הורה רבי' מנחם זצ"ל. ואי ליכא אומנא אחר אלא הוא ילך אפי' ביום ראשון משום כבוד צבור כי בהרבה מקומות הקילו חכמים באבל מפני טורח הצבור וימול בביהכ"נ. ואבל מותר להיות בעל ברית ויתפלל בביתו ואח"כ כשמביאין הנער בביהכ"נ למולו גם הוא ילך ויהיה בעל ברית ולסעודת המילה אל יכנס והמוהל בתוך ל' מותר לו לתקן צפרניו שצריך לעשות בהם פריעה לפי שמצותה דאורייתא ותספורת דרבנן: מעשה ברבי' יעב"ץ הלוי זצ"ל שהיה לו ברית מילה והיה יום המילה בט"ב שחל להיות בשבת ודחו אותו עד למחר יום א' וצוה להתפלל מנחה גדולה לאחר ו' שעות והלך ורחץ הוא ובעל ברית עמו ואח"כ הלכו לבית הכנסת ומלו והלכו לבתיהם ואכלו כל צרכיהם ולא השלימו עם הציבור לפי שהיתה סעודת מצוה וגם התענית בי' באב בעבור כך התיר כדגרסי' ובחמישי מותרין מפני כבוד שבת כ"ש לכבוד מילה דחמירא יותר מחמישי לכבוד שבת:
2