אור זרוע, חלק ב תנ״בOhr Zarua, Volume II 452
א׳בפרשת בא אל פרעה כתיב החודש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה בפ' הקומץ רבה תנא דבי ר' ישמעאל ג' דברים היו קשים לו למשה עד שהראה לו הקב"ה למשה באצבעו ואלו הן מנורה ור"ח ושרצים ר"ח דכתיב החודש הזה לכם פי' כזה ראה וקדש. ומצוה לקדש ע"פ הראיה כדתנן פ"ק דר"ה על שני חדשים מחללין את השבת על ניסן ועל תשרי שבהן שלוחין יוצאין ואוקמי' בגמ' משום דמצוה לקדש ע"פ הראיה. ותו בההיא שמעתתא תני רבה בר שמואל יכול כשם שמעברין את השנה לצורך כך מעברין את החודש לצורך ת"ל ראה וקדש כיון שתראה בו ביום קדש ושוב מוקמי' לה ראה ואח"כ קדש ותנן פ' אם אינן מכירין ראש ב"ד אומר מקודש וכל העם עונין אחריו מקודש מקודש ותנן פ"ק דסנהדרין עיבור החודש בשלשה דברי ר"מ רשב"ג אומר בג' מתחילין ובחמשה נושאין ונותנין וגומרין בשבעה ואם גמרו בג' מעוברת ופליגי אמוראי בפירושא דמתניתין ואמר בירושלמי בר קפרא שמע כולהון מהדא יברכך ה' וישמרך מיכאן שמתחילין בג' יאר ה' מיכן שנושאין ונותנין בחמשה ישא ה' מיכן שגומרין בשבעה וריב"ל שמע כולהון מהכא ויקח רב טבחים את שלשה מכאן הסף מיכן שמתחילין [בשלש'] וחמש' מרואי פני המלך מיכן שנושאין ונותנין בחמשה ושבעה אנשים מרואי פני המלך מיכאן שגומרין בשבעה וכה"ג בגמ' דידן ונפישו הלכות קידוש החודש ולא נאריך בהם דהלכתא למשיחא הוא דהאידנא לא מקדשי ע"פ הראיה אלא סמכינן אחושבנא כדאמר פ"ק דביצה דהאידנא [ידעינן] בקביעא דירחא ע"י חשבון שמחשבין תולדתו אנו למדים אם נראה ביום שלשים או לאו אבל בדורות הראשונים לא היו מחשבים אלא מצפים מתי שיראה ויקדשוהו ומה שאנו מברכין ר"ח בביהכ"נ מי שעשה נסים לאבותינו כו' ר"ח פלוני ביום פלוני אין זה קידוש אלא הכרזה בעלמא שתקנו רבותינו להכריז בציבור בלשון ברכה שידעו מתי יהא ר"ח ויזהרו בכל הלכות החודש כמו שנפרש בעזה"ש ב"ה:
1
