אור זרוע, חלק ב תנ״זOhr Zarua, Volume II 457
א׳(תנז) תפלת ראש חודש
1
ב׳תפלת ראש חודש
בפרק במה מדליקין תני ר' הושעיא ימים שיש בהם קרבן מוסף כגון ר"ח וחוש"מ שחרית וערבית ומנחה מתפלל שמ"ע ואומר מעין המאורע בעבודה פי' היינו יעלה ויבוא ואם לא אמר מחזירין אותו ופ"ב דביצה ת"ר שבת שחל להיות בר"ח או בחוש"מ ערבית ושחרית ומנחה מתפלל שבע ואומר מעין המאורע בעבודה פי' כגון יעלה ויבוא כו' בברכת עבודה רא"א בהודאה ואם לא אמר מחזירין אותו ובמוספין מתחיל בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע [וכו' עד] אמר רב הונא אין הלכה כאותו הזוג ולית הלכה נמי כר' אליעזר דאמר בהודאה אלא הלכה כת"ק דאמר ערבית ושחרית ומנחה מתפלל יעלה ויבוא בברכת עבודה ובמוספין מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע פי' מתחיל בשל שבת דהיינו שאומר ותתן לנו ה' אלקינו באהבה שבתות למנוחה ומסיים בשל שבת דהיינו שחותם מקדש השבת ואומר קדושת היום באמצע דהיינו שאומר ותתן לנו שבתות למנוחה ור"ח לכפרה וכה"ג פירש"י לעיל בסמוך דת"ר יו"ט שהל להיות בשבת כו' עד וב"ה אומרים מתפלל שבע מתחיל של שבת ומסיים של שבת ואומר קדושת היום באמצע ופירש"י מתחיל להזכיר של שבת תחילה ותתן לנו את המנוח הזה ומסיים הברכה בשל שבת מקדש השבת ואומר קדושת היום באמצע ותתן לנו את המנוח הזה ואת יום חג פלוני הזה. ונראה כי היכי דקיי"ל כרבי לענין יו"ט שחל להיות בשבת שחותם מקדש השבת וישראל והזמנים ה"נ בר"ח חותם מקדש השבת וישראל ור"ח דמאי שנא ולהדיא אסקינן הכי בפרק שלשה שאכלו בברכות גופא רבי אומר אין חותמין בשתים איתביה לוי על הארץ ועל המזון ומשני ארץ דמפקא מזון [וכו'] מקדש ישראל והזמנים ומשני ישראל הוא דקדשינהו לזמנים. מקדש ישראל ור"ח ומשני ישראל הוא דקדשינהו לר"ח מקדש השבת ישראל וראשי חדשים א"ל חוץ מזו ומ"ש הכא נמי חדא היא מ"ט שבת היא קדושה וקיימ' זמנים ור"ח ישראל הוא דקא קבעו להו. הא למדת שחותם מקדש השבת וישראל ור"ח ואמר בירושלמי פרק הרואה בתפלה כיצד ר' יוסי בר נהוראי אומר כי בישראל עמך בחרת מכל העמים וחוקי ר"ח להם קבעת בא"י מקדש ישראל ומחדש חדשים ר"ח בר אשי אמר מקדש ישראל וראשי חדשים ר' אמר צריך להזכיר זמן והשיאנו ה' אלקינו את ברכת מועדיך תני ר' אושעיא והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים:
בפרק במה מדליקין תני ר' הושעיא ימים שיש בהם קרבן מוסף כגון ר"ח וחוש"מ שחרית וערבית ומנחה מתפלל שמ"ע ואומר מעין המאורע בעבודה פי' היינו יעלה ויבוא ואם לא אמר מחזירין אותו ופ"ב דביצה ת"ר שבת שחל להיות בר"ח או בחוש"מ ערבית ושחרית ומנחה מתפלל שבע ואומר מעין המאורע בעבודה פי' כגון יעלה ויבוא כו' בברכת עבודה רא"א בהודאה ואם לא אמר מחזירין אותו ובמוספין מתחיל בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע [וכו' עד] אמר רב הונא אין הלכה כאותו הזוג ולית הלכה נמי כר' אליעזר דאמר בהודאה אלא הלכה כת"ק דאמר ערבית ושחרית ומנחה מתפלל יעלה ויבוא בברכת עבודה ובמוספין מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע פי' מתחיל בשל שבת דהיינו שאומר ותתן לנו ה' אלקינו באהבה שבתות למנוחה ומסיים בשל שבת דהיינו שחותם מקדש השבת ואומר קדושת היום באמצע דהיינו שאומר ותתן לנו שבתות למנוחה ור"ח לכפרה וכה"ג פירש"י לעיל בסמוך דת"ר יו"ט שהל להיות בשבת כו' עד וב"ה אומרים מתפלל שבע מתחיל של שבת ומסיים של שבת ואומר קדושת היום באמצע ופירש"י מתחיל להזכיר של שבת תחילה ותתן לנו את המנוח הזה ומסיים הברכה בשל שבת מקדש השבת ואומר קדושת היום באמצע ותתן לנו את המנוח הזה ואת יום חג פלוני הזה. ונראה כי היכי דקיי"ל כרבי לענין יו"ט שחל להיות בשבת שחותם מקדש השבת וישראל והזמנים ה"נ בר"ח חותם מקדש השבת וישראל ור"ח דמאי שנא ולהדיא אסקינן הכי בפרק שלשה שאכלו בברכות גופא רבי אומר אין חותמין בשתים איתביה לוי על הארץ ועל המזון ומשני ארץ דמפקא מזון [וכו'] מקדש ישראל והזמנים ומשני ישראל הוא דקדשינהו לזמנים. מקדש ישראל ור"ח ומשני ישראל הוא דקדשינהו לר"ח מקדש השבת ישראל וראשי חדשים א"ל חוץ מזו ומ"ש הכא נמי חדא היא מ"ט שבת היא קדושה וקיימ' זמנים ור"ח ישראל הוא דקא קבעו להו. הא למדת שחותם מקדש השבת וישראל ור"ח ואמר בירושלמי פרק הרואה בתפלה כיצד ר' יוסי בר נהוראי אומר כי בישראל עמך בחרת מכל העמים וחוקי ר"ח להם קבעת בא"י מקדש ישראל ומחדש חדשים ר"ח בר אשי אמר מקדש ישראל וראשי חדשים ר' אמר צריך להזכיר זמן והשיאנו ה' אלקינו את ברכת מועדיך תני ר' אושעיא והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים:
2
