אור זרוע, חלק ב מ״וOhr Zarua, Volume II 46
א׳מתני' הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה תנא הפותח מברך לפניה והחותם מברך לאחריה. והאידנא דמברכי כלהו לפניה ולאחריה היינו [טעמא] דתקינו רבנן גזירה משום הנכנסין וגזירה משום היוצאין ולפ"ז אין ראיה מירושלמי לדברי ה"ר משה מיימון דההיא דילמא לפי מעיקרא אתאמרא. וכבר שאלתי בילדותי מ"ש דברכת התורה פותח ואומר ברכו את ה' המבורך וכן בתפילה ומוציא עצמו מן הכלל ואילו בברכת המזון קאמר נברך שאכלנו משלו כולל עצמו בכלל ושוב מצאתי דמקשו אותו בירושלמי שמואל אמר מוציא אני עצמי מן הכלל מיתיבין הרי ברכת התורה והוא אומר ברכו א"ר אבון מכיון דהוא אמר המבורך אינו מוציא עצמו מן הכלל פי' אבל גבי ברהמ"ז ראינו מסיים המבורך היה תמיה שמואל האיך יאמר ברכו ודרכנו לברך כך ברכו את ה' המבורך וכל העם עונין ברוך ה' המבורך לעולם ועד וחוזר ומברך בא"י אמ"ה אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו בא"י נותן התורה וכל העם עונין אמן ואח"כ קורא עד שישלים לקרות גולל ס"ת ומברך בא"י אמ"ה אשר נתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו בא"י נותן התורה ובמ"ס כתובה ברכה אחרונה כמנהגנו וברכה ראשונה כתובה כך בא"י אמ"ה הנותן תורה מן השמים חיי עולמי' ממרום בא"י נותן התורה ויש שאומרים בברכה אחרונה לחיי עולם נטעה בתוכנו וטועים דהמנהג ומ"ס וסדר ה"ר משה מיימון כולם שוים בזה שיש לומר נטע בתוכנו:
1