אור זרוע, חלק ב ט׳Ohr Zarua, Volume II 9
א׳תנן אין נותנין את הפת לתוך התנור עם חשיכה. איני יודע איך פי' המשנה ) אם בפת שרוצה לאוכלו בשבת עסקינן או בפת שאינו דוצה לאכלו כ"א לאחר השבת דומיא (דעששית) [דעססיות] ותורמסין וחביות של מים כדתניא ספ"ק ובסמוך אפרש שא"ת שבפת שרוצה לאכלו בשבת עסקינן הא לא איפשר דאסור לרדותה בשבת כדפירש"י רפ"ק גבי בעיא דרב ביבי בר אביי דרדית הפת שבות הוא ונגזרה במנין ואין לומר דהויא שבות קודם שנאפה מפני שעיסה הוא עדיין אבל לאחר שנאפה אפי' שבות אינו מפני שפר"ח גבי בעיא דרב ביבי בר אביי דהדביק פת בתנור התירו לרדותה קודם שיבוא לידי חיוב חטאת או לא התירו ולא אפשיט וקשה לן מכדי רדיית הפת חכמה הוא ואינה מלאכה דגרסינן פ' כל כתבי הקודש תנא דבי שמואל כל מלאכת עבודה לא תעשו יצתה תקיעת שופר ורדיית הפת שהיא חכמה ואינה מלאכה וכיון שאינה מלאכה אמאי לא פשטו בה להתירא וקבלנו מרבותינו כי בעיא זו להתיר לו בפטור ומותר היא לפיכך לא אפשיטא ויש אומר כי רדיית הפת חכמה היא ואינה מלאכה אבל רדייתה בעודה עיסה כדי שיקדמו פניה מלאכה היא הלא תראה הפת האפויה איפשר לרדותה בסכין וכיוצא בה אבל העיסה אי אפשר לרדותה אלא בידים שנמצא כמו לש ועורך ומתקן הוא ואינו מקלקל ולפיכך לא הזכירו הא דתני דבי שמואל כלל ללמד כי אינו דומה זה לזה כלל ע"כ פר"ח. הרי למדנו שלאחר שנאפה ויכול לרדותה בסכין אז יש בו איסור שבות ואיסורא בשבת ומעתה הואיל ורדייה אסורה בשבת כמו תקיעה האיך מדביק פת בתנור הואיל שלמחר אינו יכול להוציאה ולרדותה ופרק כל כתבי הקודש ת"ר שכח פת בתנור וקדש עליו היום מציל מזון ג' סעודות ואומר לאחרי' בואו והצילו לכם וכשהוא רודה לא ירדה במרדה אלא בסכין איני והא תנא דבי שמואל כל מלאכת עבודה לא תעשו יצא תקיעת שופר ורדיית פת שהיא חכמה ואינה מלאכה ואפ"ה כמה דאפשר לשנויי משנינן הא למדת שאפי' מפני הדליקה לא התירו לרדות כי אם מזון שלש סעודות הא אי לאו דליקה היה אסור להציל אפי' מזון ג' סעודות אע"ג דלית ליה אחר ואם נפשך לומר שאין בו שבות כ"א במרדה אבל בסכין אפי' שבות אין בו ומותר לכתחילה הא [ליתא] דא"כ מה פריך מדתנא דבי שמואל וכי לא יותר טוב שיעשה בכה"ג שאפי' שבות לא יהיה בו ואיהו נמי דמשיב לו כמה דאיפשר לשנויי משנינן הכי הוה ליה להשיב מפני שהסכין אפי' שבות אין בו. ותו גבי בעיא דרב ביבי בר אביי אמאי לא אפשיטא מכדי קא שקיל וטרי תלמודא כדי שלא יתחייב חטאת ואי אין שבות ברדיית הפת כי אם דוקא במרדה ירדנה בסכין או בעץ ויקיים שניהם גם על שבות לא יתחייב גם לאיסור סקילה לא יבוא אלא ש"מ דרדיית הפת בכל ענינים אפי' בסכין ואפי' בעץ אית בה משום שבות. מעתה אמאי נותן הפת בתנור סמוך לחשיכה הואיל ואינו יכול לרדותה [מן] התנור ואם נפשך לומר דרדיית פת אינה אסורה אלא היכא שנדבק הפת בתנור אבל הכא מיירי כגון שנותן פת בתנור ואינו מדביקו בדופני התנור הא נמי [ליתא] שהרי פרש"י בגמרא דבהדביקו מיירי ותו הואיל שכבר נאפה ויכול להוציאה אפי' בסכין מה לי הדביקו ותו דכל נתינת הפת בתנור קרי הדביקו והא דלא תני במתני' אין מדביקין כדאמר רב ביבי בר אביי הדביק פת בתנור וכדתניא ושוהה כדי לצלות דג קטן ולהדביק פת בתנור משום דאגב דתני אין נותנין אונין של פשתן ואין נותנין עורות לעבדן (הכי) [תני] נמי אין נותנין את הפת. מעתה הואיל ואתבריר לן דרדיית הפת אסורה אין לפרש דאיירי בפת שרוצה לאכלו בשבת דלא מצי לרדותו ואי לאו דתני דומיא דחררה ע"ג גחלים דההיא כשרוצה לאכלה בשבת עסקינן כדמוכח פ' כירה דאמר רבא תרויהו תננהי וכו' הייתי מפרש מתני' כגון שרוצה לאכלה במוצאי שבת וביום הכפורים שחל להיות בשבת. ודוקא שקרמו פניה שרי הא לא קרמו פניה אסור כדת"ר ספ"ק לא תמלא אשה קדירה עססיות ותורמוסין ותניח לתוך התנור ע"ש עם חשיכה כיוצא בו לא ימלא נחתום חבית של מים ויניח לתוך תנור ע"ש עם חשיכה ואם עשה כן אסורים למוצאי שבת בכדי שיעשו. ופרש"י עססיות ותורמוסין מיני קטנית וצריכין בישול יותר. בכדי שיעשו כדי שלא יהנה ממלאכת שבת. ע"כ רש"י. והיכא שיש שהות כדי שיקרמו פניה לא מוכח כמבשל משבת לחול אבל סמוך לחשיכה אסור מפני שנראה כמבשל משבת לחול וכבר הי' אוסר ר"י הלבן זצ"ל להטמין הטמון מערב יוה"כ לאכול במוצאי יה"כ ולא שמעתי טעמו ונרא' בעיני דהיינו טעמו שנראה במבשל ביום הכפורי' לחול ותו שהוא (מתחמם) [מתענה] כל היום ואגב שהתענה ורעב חיישינן דילמא אתי למיכל מניה מיד במוצאי יום הכפורים ולא ימתין בכדי שיעשו ונראה בעיני שכן הוא כדבריו דאסור כדתניא לא תמלא קדרה עססיות ותורמסין וכו' משמע להדיא דאסור לכתחילה מפני שנראה במבשל משבת לחול דאין שייך בכאן לאסור משום שמא יחתה הואיל ולא בעיא ליה עד מוצ"ש וכן ראיתי כתוב בשם אנשי אספמיא שעשו סמיכה שלא להטמין מערב יום הכפורים וכן אוסר ה"ר אלעזר בר נתן אבל מר רב נטרונאי גאון אמר אין איסור בדבר והעושה אין ממחין בידו וכן הלכה:
1
