אור זרוע, חלק ב צ״חOhr Zarua, Volume II 98
א׳תנן בפרק ד"א דמילה אלו הן ציצין המעכבין את המילה [בשר] החופה את [רוב] העטרה ופירש"י ציצין הן רצועות של בשר שנשארו מן הערלה ועטרה היא שפה הגבוה המקפת את הגיד סביב ממנה משפע ויורד לראשו א"ר אבינא א"ר ירמיה בר אבא אמר רב בשר החופה את רוב גובהה של עטרה. פי' רש"י לא תימא רוב עטרה דקתני מתני' רוב הקיפה אלא אפי' רוב גובהה במקום אחד:
1
ב׳וכתבו הגאונים סריס עכו"ם דמיגייר אין צריך להטיף ממנו דם ברית הואיל ואין לו גובהה של עטרה אלא נכנס תחת כנפי השכינה כאשה בטבילה:
2
ג׳אמר שמואל קטן המסורבל בבשר פי' ששמן ועב לאחר שנימול ונראה שמכסהו רואין אותו כ"ז שמתקשה ונראה מהול אינו צריך למול ואם לאו צריך למול במתניתא תנא רשב"ג אומר קטן המסורבל בבשר רואין אותו כ"ז שמתקשה אם אינו נראה כמי שהוא מהול צריך לימול ואם לאו א"צ לימול מאי בינייהו א"ב נראה ואינו נראה. פירש"י וכן פר"ח לשמואל נראה מהול הוא דאינו צריך לימול הא נראה ואינו נראה צריך למתנית' אינו נראה מהול הוא דצריך הא נראה [ואינו נראה אינו] צריך. ומסתבר דהלכה כשמואל חדא דלחומרא ועוד דאין למדין מהלכה. ובספר בשר על גבי גחלים כתב אמר שמואל קטן המסורבל בבשר רואין אותו כ"ז שמתקשה ונראה מהול שפיר דמי אינו צריך למולו פעם שניה נתקשה ולא נראה צריך שיחזור וימול:
3
ד׳תנן בפר"א דמילה מל ולא פרע את המילה כאילו לא מל פי' פרע גלה. ובפר"ח מי שמל ולא פרע את המילה כלומר לא קרע את העור וגלה את העטרה כאילו לא מל:
4
ה׳וכשם שהציצין מעכבין את המילה כך מעכבין את הפריעה לפי דברי ר"ת כההיא דריש פרק הערל דמסיק מה תחילת מילה מעכבת אף סוף מילה מעכבת כדתנן אלו הן ציצין המעכבין את המילה פירש"י זצ"ל התם תחילת מילה כל זמן שלא עשה פריעה סוף מילה ציצין ששייר לחתוך במילתו כדתנן אלו הן ציצין כו' והקשה ה"ר יצחק הלבן זצ"ל דהכא משמע שיהושע נצטוה על הציצין דהא משוב מול את בנ"י שנית דריש ליה. ולקמן בההיא שמעתא בסמוך מסיק המול ימול מיבעיא ליה לרבות ציצין המעכבין את המילה אלמא נצטוה אברהם אף על הציצין ופיר"ת דאברהם נצטוה על הציצין המעכבין גוף המילה ויהושע נצטוה גם על הפריעה שהציצין מעכבין. ואע"ג שרבי' יצחק מפרש בענין אחר יש לחוש לפר"ת ולעשות פריעה גמורה שלא יעכבו בה ציצין כלל:
5
ו׳והיכא שנימול כהלכתו ואח"כ משך עור ערלתו עד שכסה העטרה ונראה כאילו לא מל אמר ר"פ דצריך לימול מדרבנן. מיהו איני יודע אם כשמתקשה נראה מהול אם צריך אז למול אם לאו ולכאורה נראה דאפ"ה צריך למול שאל"כ מאי סייעתא מייתי ליה רב הונא מדתניא משוך ונולד כשהוא מהול הרי אילו אוכלין בתרומה דאיסור דרבנן לוקמה לברייתא שמתקשה ונראה מהול ודרב הונא במתקשה ואינו נראה מהול ולעולם דאורייתא אלא שמע מינה דמשוך דרבנן אפי' במתקש' ונראה מהול:
6