אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא י׳Ohr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 10
א׳כתב הרב ר' ברוך מארץ יון זצ"ל בפירושיו והילכתא כרב חמא בכולה שמעתא:
1
ב׳[שם]
ההוא גברא דהוה בני אשיתא אחורי כוי דחבריה אמר לי' קא מאפלת עילואי אמר ליה סכרנא לך הכא ועבידנא לך כוי מלעיל. מרעת לי אשיתאי. סתרנא לך עד הכא ובנינא לה ועבידנא לך כוי מלעיל. אשיתא. פלגא חדתא ופלגא עתיקא לא קיימא. סתרנא לה לכולא ובנינא לה ועבידנא לך כוי מלעיל. אשיתא חדא וכולא ביתא עתיקא לא קיימא. סתרנא לך לכולה ביתא ובנינא לה ועבידנא לך כוי מלעיל. לית לי דוכתא דדיירנא ביה. אוגרנא לך לא מצינא דאיטרח. אמר רב חמא דינא קאמ' ליה הא תו למה לי צריכא ואע"ג דקא משתמש ביה בתיבנא ובציבי ואין הוא דר בתוכו בעצמו. מצי אמר ליה לא מצינא דאיטרח להוציא העצים והתבן:
ההוא גברא דהוה בני אשיתא אחורי כוי דחבריה אמר לי' קא מאפלת עילואי אמר ליה סכרנא לך הכא ועבידנא לך כוי מלעיל. מרעת לי אשיתאי. סתרנא לך עד הכא ובנינא לה ועבידנא לך כוי מלעיל. אשיתא. פלגא חדתא ופלגא עתיקא לא קיימא. סתרנא לה לכולא ובנינא לה ועבידנא לך כוי מלעיל. אשיתא חדא וכולא ביתא עתיקא לא קיימא. סתרנא לך לכולה ביתא ובנינא לה ועבידנא לך כוי מלעיל. לית לי דוכתא דדיירנא ביה. אוגרנא לך לא מצינא דאיטרח. אמר רב חמא דינא קאמ' ליה הא תו למה לי צריכא ואע"ג דקא משתמש ביה בתיבנא ובציבי ואין הוא דר בתוכו בעצמו. מצי אמר ליה לא מצינא דאיטרח להוציא העצים והתבן:
2
ג׳[שם]
הנהו בי תרי אחי דפלגי חד מטייה איספלידא טרקלין יפה וחד מטייה תרביצא גנה שבצד הטרקלין שהיתה מאירה לתוכו. אזל מרא דתרביצא וקא בני אשיתא אפומא דאספלירא א"ל קא מאפלת עלאי א"ל בדנפשאי קא בנינא. אמר רב חמא דינא קאמר ליה. פי' רש"י זצ"ל בשלי אני בונה ואתה אין לך עלי חזקת אורה של שלש שנים דהשתא הוא דפלגינן:
הנהו בי תרי אחי דפלגי חד מטייה איספלידא טרקלין יפה וחד מטייה תרביצא גנה שבצד הטרקלין שהיתה מאירה לתוכו. אזל מרא דתרביצא וקא בני אשיתא אפומא דאספלירא א"ל קא מאפלת עלאי א"ל בדנפשאי קא בנינא. אמר רב חמא דינא קאמר ליה. פי' רש"י זצ"ל בשלי אני בונה ואתה אין לך עלי חזקת אורה של שלש שנים דהשתא הוא דפלגינן:
3
ד׳[שם ע"ב]
אמר ליה מר ינוקא ומר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי נהרדעי לטעמייהו רב חמא מנהרדעא הוא אזיל לטעמיה דנהרדעי דאמר רב נחמן אמר שמואל דהוא מנהרדעא האחין שחלקו ונטל זה שדה לצפון וזה לדרום והיה אביהם רגיל להכנס דרך זה לתוך זה אינו יכול לטעון דרך לי עליך. ולא חלונות זה על זה ולא סולמות זה על זה ולא אמת המים להביאה מן דרך שדהו של זה לתוך שלו. ורב אמר יש להם. ופירש"י זצ"ל ולא חלונות לערער על סתימת האורה והיינו לטעמייהו. ותימא דלעיל בסמוך גבי ההוא דקא בני אשית' אחורי כוי דחבריה וא"ל קא מאפלת עילואי קאמר רב חמא דינא קאמר ליה קשיא דרב אדרב חמא. ותנן נמי לקמן בפ' לא יחפור החלונות בין מלמעלן בין מלמטן בין מכנגדן ארבע אמות. ותני מכנגדן שלא יאפיל. וקשיא לרב חמא דאמר דינא קאמר ליה דבשלו הוא בונה. ופי' רבינו תם זצ"ל דהני חלונות דאיספלירא לאו לאורה עשויין אלא לאויר היו עשויים להביט למרחוק דרך אותן החלונות אבל לאורה פשיטא דלא מצי לסתום דהכי נמי מפרש ההיא דרב נחמן אין להם חלונות זה על זה היינו כגון שהיה רואה שדותיו דרך אותן החלונות אחיו. והשתא הוי דומיא דאין להם דרך זה על זה ולא סולם ולא אמת המים זה על זה. ולא נהירא פי' זה לרבי' יצחק בר מרדכי זצ"ל דקא מאפלת משמע על האורה. ועוד דמסיק ולימא ליה עד האידנא איספלירא והשתא אינדרונא משמע בחדר שאין בו אורה. ועוד מאי שנא אויר מאורה אם לאו לסתום לאורה משום טענה דאנא דדיירנא בה כדיירי אבהתאי. הכי נמי לסתימת אויר יטעון. ומדלאויר לא מצי טעין לאורה נמי לא מצי טעין. ונראה לו לפרש כפירש"י זצ"ל לעיל דלענין אורה קא מיידי והכי נמי האי דאמר רב נחמן אמר שמואל ולא חלונות זה על זה היינו שיכול לסתום חלונות והיינו טעמא דאחין או שותפין שחלקו חשבינן להו כאילו מוכרין ולוקחין זה מזה וחזקת אביהן לא מהניא דלא סבירא להו לנהרדעי הך טענה דדיירנא בה כדדרו אבהתיי והרי הוא עתה כאילו עתה בא להחזיק וסבירא להו דיכול לסתום ולבנות כותל כנגדו משום דמוכר בעין יפה הוא מוכר וכל אחד לא שייר לעצמו כלום בחלק חבירו ואינו יכול למונעו מלבנות כותל בכל מקום שירצה בחלקו. והיינו טעמא דכולהו דאין להם דרך ולא סולם זה על זה דאין לכל אחר שום תשמיש בחלק חבירו כלל. ולא תטעה להקשות הואיל דסבירא להו מוכר בעין יפה הוא מוכר אמאי אין להן דרך זה על זה. הא המוכר בית ושייר חצר אמר מכר לו עם הדרך למאן דאית ליה בעין יפה הוא מוכר. דלא דמי דהכי כולהו מוכרין ולוקחין הן ואם זה מכר לו בית וזה מכר לו חצר ואם היה מכר חצר ומשייר בית היה צריך ליקח לו דרך מבעל חצר משום הכי כמו מוכרין ולוקחין זה מזה חשיבו וסילק עצמו כל אחד מחלק חבירו ולא שייר בו כלום ואינו יכול לשמש בשל חבירו כלום אבל משמש בשלו ויכול לעשות כל מה שירצה ואין חבירו יכול לעכב עליו. ורבי' יצחק בר שמואל זצ"ל הקשה לפי רבי' תם זצ"ל מהא דאמר ליה רבינא לרב אשי מאי שנא מהא דתנן האחין שחלקו אחד נטל שדה כרם ואחד נטל שדה לבן יש לו לבעל הכרם ארבע אמות בשדה לבן שעל מנת כן חלקו. דמאי פירכא התם ודאי יש לו ארבע אמות לפי שהם צורך הכרם לעבודת הכרם. אבל הכא זה לא היה לצורך איספלידא ופי' דודאי היה גוזל לו האורה. מיהו כי קפדינן אאורה ה"מ שהוא מאפיל כנגד הבית. אבל הכא עדיין היה בו אור גדול אלא שלא היה בו כמו שצריך לאכסדרה ומשום הכי קרי ליה אינדרוניא דלגבי אכסדרה אינדרוניא הוא:
אמר ליה מר ינוקא ומר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי נהרדעי לטעמייהו רב חמא מנהרדעא הוא אזיל לטעמיה דנהרדעי דאמר רב נחמן אמר שמואל דהוא מנהרדעא האחין שחלקו ונטל זה שדה לצפון וזה לדרום והיה אביהם רגיל להכנס דרך זה לתוך זה אינו יכול לטעון דרך לי עליך. ולא חלונות זה על זה ולא סולמות זה על זה ולא אמת המים להביאה מן דרך שדהו של זה לתוך שלו. ורב אמר יש להם. ופירש"י זצ"ל ולא חלונות לערער על סתימת האורה והיינו לטעמייהו. ותימא דלעיל בסמוך גבי ההוא דקא בני אשית' אחורי כוי דחבריה וא"ל קא מאפלת עילואי קאמר רב חמא דינא קאמר ליה קשיא דרב אדרב חמא. ותנן נמי לקמן בפ' לא יחפור החלונות בין מלמעלן בין מלמטן בין מכנגדן ארבע אמות. ותני מכנגדן שלא יאפיל. וקשיא לרב חמא דאמר דינא קאמר ליה דבשלו הוא בונה. ופי' רבינו תם זצ"ל דהני חלונות דאיספלירא לאו לאורה עשויין אלא לאויר היו עשויים להביט למרחוק דרך אותן החלונות אבל לאורה פשיטא דלא מצי לסתום דהכי נמי מפרש ההיא דרב נחמן אין להם חלונות זה על זה היינו כגון שהיה רואה שדותיו דרך אותן החלונות אחיו. והשתא הוי דומיא דאין להם דרך זה על זה ולא סולם ולא אמת המים זה על זה. ולא נהירא פי' זה לרבי' יצחק בר מרדכי זצ"ל דקא מאפלת משמע על האורה. ועוד דמסיק ולימא ליה עד האידנא איספלירא והשתא אינדרונא משמע בחדר שאין בו אורה. ועוד מאי שנא אויר מאורה אם לאו לסתום לאורה משום טענה דאנא דדיירנא בה כדיירי אבהתאי. הכי נמי לסתימת אויר יטעון. ומדלאויר לא מצי טעין לאורה נמי לא מצי טעין. ונראה לו לפרש כפירש"י זצ"ל לעיל דלענין אורה קא מיידי והכי נמי האי דאמר רב נחמן אמר שמואל ולא חלונות זה על זה היינו שיכול לסתום חלונות והיינו טעמא דאחין או שותפין שחלקו חשבינן להו כאילו מוכרין ולוקחין זה מזה וחזקת אביהן לא מהניא דלא סבירא להו לנהרדעי הך טענה דדיירנא בה כדדרו אבהתיי והרי הוא עתה כאילו עתה בא להחזיק וסבירא להו דיכול לסתום ולבנות כותל כנגדו משום דמוכר בעין יפה הוא מוכר וכל אחד לא שייר לעצמו כלום בחלק חבירו ואינו יכול למונעו מלבנות כותל בכל מקום שירצה בחלקו. והיינו טעמא דכולהו דאין להם דרך ולא סולם זה על זה דאין לכל אחר שום תשמיש בחלק חבירו כלל. ולא תטעה להקשות הואיל דסבירא להו מוכר בעין יפה הוא מוכר אמאי אין להן דרך זה על זה. הא המוכר בית ושייר חצר אמר מכר לו עם הדרך למאן דאית ליה בעין יפה הוא מוכר. דלא דמי דהכי כולהו מוכרין ולוקחין הן ואם זה מכר לו בית וזה מכר לו חצר ואם היה מכר חצר ומשייר בית היה צריך ליקח לו דרך מבעל חצר משום הכי כמו מוכרין ולוקחין זה מזה חשיבו וסילק עצמו כל אחד מחלק חבירו ולא שייר בו כלום ואינו יכול לשמש בשל חבירו כלום אבל משמש בשלו ויכול לעשות כל מה שירצה ואין חבירו יכול לעכב עליו. ורבי' יצחק בר שמואל זצ"ל הקשה לפי רבי' תם זצ"ל מהא דאמר ליה רבינא לרב אשי מאי שנא מהא דתנן האחין שחלקו אחד נטל שדה כרם ואחד נטל שדה לבן יש לו לבעל הכרם ארבע אמות בשדה לבן שעל מנת כן חלקו. דמאי פירכא התם ודאי יש לו ארבע אמות לפי שהם צורך הכרם לעבודת הכרם. אבל הכא זה לא היה לצורך איספלידא ופי' דודאי היה גוזל לו האורה. מיהו כי קפדינן אאורה ה"מ שהוא מאפיל כנגד הבית. אבל הכא עדיין היה בו אור גדול אלא שלא היה בו כמו שצריך לאכסדרה ומשום הכי קרי ליה אינדרוניא דלגבי אכסדרה אינדרוניא הוא:
4