אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא ט׳Ohr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 9
א׳וכן פי' רבינו שמואל זצ"ל בחזקת הבתים במתני' דכל חזקה שאין עמה טענה. ורבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל פליג לקמן בפ' לא יחפור גבי הנהו תאלי דרב יוסף:
1
ב׳[שם]
אמר אביי שני בתים משני צידי רשות הרבים זה עושה מעקה מיכן לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו. זה שלא כנגד זה ומעדיף זה סותם גגו לצד צפון וזה לצד דרום ומעדיף משך המעקה יותר מחצי הגג כדי שיהא במקצת כנגד סתימתו של זה ומתוך כך לא יראה להדיא בגגו של חבירו. מאי איריא רשות הרבים אפי' רשות היחיד נמי. רשות הרבים איצטריכא ליה. סד"א אמר ליה סוף סוף הא בעית איצטנעי מבני רשות הרבים. קמ"ל דא"ל בני רשות הרבים ביממא חזו לי בליליא לא חזו לי את בליליא נמי חזית לי בני רשות הרבים כי קאימנא חזו לי כי יתיבנא לא חזו לי. את כי יתיבינא נמי חזית לי בני רשות הרבים כי מעיינו חזו לי כי לא מעיינו לא חזו לי ואת ממילא נמי חזית לי. זה שלא כנגד זה פשיטא דהאי פלגא והאי פלגא. לא צריכא דקדים חד ועביד דידיה מהו דתימא א"ל שקול אוזינקא פי' יציאה ועבדיה כוליה קמ"ל דאמר ליה את מאי טעמא לא עבדת סברת לא תתדע אשיתך מכובד הבנין שמכבידין על חומה טיט ממהרת ליפול אנא נמי לא מרענא אשיתאי. פי' הרב ר' ברוך זצ"ל מארץ יון. יש אומ' זו מימרא דאביי אע"ג דאיניש לא פליג עלה אינה הלכה. דהא בהדיא קיימ' דאין בגג היזק ראיה. ויש אומ' הכי קאמר אביי באתרא דנהיג לקבוע תשמישתן בגגין ויש לומר כי היה כל אחד ואחד מזיק בראיה חבירו עכ"ל. ורבי' תם זצ"ל פי' דדוקא נקט דמפסיק ביניהם רשות הרבים או רשות היחיד דפעמים יהיה חבירו בגגו ולאו אדעתיה דהאי משום דרחוק ממנו ולא מיזדהר מיניה ועביד מילי דצניעותא ואיהו חזי ליה אבל אם שני גגין זה בצד זה דהואיל וידע ליה כל שעה כשהיה בננו מיזדהר מיניה ולא עביד בההיא שעתא מילי דצניעותא הואיל ולא קביע תשמישתיה בגג אלא לפעמים ובההיא שעתא ימנע ויעשה פעם אחרת. ולא דמי לחצר דתשמיש קבוע וצריך לעשות תשמישתן בכל שעתא ושעתא בהא מודי אביי דבגגין לא שמיה היזק ולא פליג אביי אדרב נחמן אמר שמואל . וכתב רבי' יצחק בר מרדכי זצ"ל דהכי מסתבר כפירושו מדלא מותיב ליה לאביי מהך דקא מותיב לרב נחמן היתה חצרו למעלה מגגו של חבירו אין זקוק לו ולא הוה מצי אביי לשנויי ולא מידי דבההיא משמע מינה דבגגין לא הוי היזק ראיה שמיה היזק:
אמר אביי שני בתים משני צידי רשות הרבים זה עושה מעקה מיכן לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו. זה שלא כנגד זה ומעדיף זה סותם גגו לצד צפון וזה לצד דרום ומעדיף משך המעקה יותר מחצי הגג כדי שיהא במקצת כנגד סתימתו של זה ומתוך כך לא יראה להדיא בגגו של חבירו. מאי איריא רשות הרבים אפי' רשות היחיד נמי. רשות הרבים איצטריכא ליה. סד"א אמר ליה סוף סוף הא בעית איצטנעי מבני רשות הרבים. קמ"ל דא"ל בני רשות הרבים ביממא חזו לי בליליא לא חזו לי את בליליא נמי חזית לי בני רשות הרבים כי קאימנא חזו לי כי יתיבנא לא חזו לי. את כי יתיבינא נמי חזית לי בני רשות הרבים כי מעיינו חזו לי כי לא מעיינו לא חזו לי ואת ממילא נמי חזית לי. זה שלא כנגד זה פשיטא דהאי פלגא והאי פלגא. לא צריכא דקדים חד ועביד דידיה מהו דתימא א"ל שקול אוזינקא פי' יציאה ועבדיה כוליה קמ"ל דאמר ליה את מאי טעמא לא עבדת סברת לא תתדע אשיתך מכובד הבנין שמכבידין על חומה טיט ממהרת ליפול אנא נמי לא מרענא אשיתאי. פי' הרב ר' ברוך זצ"ל מארץ יון. יש אומ' זו מימרא דאביי אע"ג דאיניש לא פליג עלה אינה הלכה. דהא בהדיא קיימ' דאין בגג היזק ראיה. ויש אומ' הכי קאמר אביי באתרא דנהיג לקבוע תשמישתן בגגין ויש לומר כי היה כל אחד ואחד מזיק בראיה חבירו עכ"ל. ורבי' תם זצ"ל פי' דדוקא נקט דמפסיק ביניהם רשות הרבים או רשות היחיד דפעמים יהיה חבירו בגגו ולאו אדעתיה דהאי משום דרחוק ממנו ולא מיזדהר מיניה ועביד מילי דצניעותא ואיהו חזי ליה אבל אם שני גגין זה בצד זה דהואיל וידע ליה כל שעה כשהיה בננו מיזדהר מיניה ולא עביד בההיא שעתא מילי דצניעותא הואיל ולא קביע תשמישתיה בגג אלא לפעמים ובההיא שעתא ימנע ויעשה פעם אחרת. ולא דמי לחצר דתשמיש קבוע וצריך לעשות תשמישתן בכל שעתא ושעתא בהא מודי אביי דבגגין לא שמיה היזק ולא פליג אביי אדרב נחמן אמר שמואל . וכתב רבי' יצחק בר מרדכי זצ"ל דהכי מסתבר כפירושו מדלא מותיב ליה לאביי מהך דקא מותיב לרב נחמן היתה חצרו למעלה מגגו של חבירו אין זקוק לו ולא הוה מצי אביי לשנויי ולא מידי דבההיא משמע מינה דבגגין לא הוי היזק ראיה שמיה היזק:
2
ג׳[שם]
אמר רב נחמן אמר שמואל גג הסמוך לחצר חבירו עושה לו מעקה גבוה ארבע אמות משום היזק ראיה אבל בין גג לא צריך. כדאמ' בשמעתא דקמייתא חצר קביעא תשמישתא וגג לא קביעא תשמישתא ולא ידענא בהי עידנא סלקת דאצנעת מינך. ורב נחמן דידיה אמר אין זקוק לו בין גג לגג לארבע אמות גבוה. אבל זקוק לו למחיצה עשרה. למאי אי (לה) להיזק ראיה ארבע אמות בעינא אי לנתפס עליו כגנב במסיפס בעלמא סגי. אי לגדיים וטלאים בכדי שלא יזדקר הגדי סגיא. לעולם לנתפס עליו כגנב ובעשרה לא מצי למשתמיט ליה בציר מעשרה משתמיט ליה לומר חפץ נפל מידי לגגו ונכנסתי ליטלו. היתה חצירו למעלה מגגו של חבירו שהיה קרקע החצר גבוה מקרקע הבית אין זקוק לו בעל החצר לעשות מחיצה גבוה ארבע אמות בין חצר לגג אבל זקוק למחיצת עשרה:
אמר רב נחמן אמר שמואל גג הסמוך לחצר חבירו עושה לו מעקה גבוה ארבע אמות משום היזק ראיה אבל בין גג לא צריך. כדאמ' בשמעתא דקמייתא חצר קביעא תשמישתא וגג לא קביעא תשמישתא ולא ידענא בהי עידנא סלקת דאצנעת מינך. ורב נחמן דידיה אמר אין זקוק לו בין גג לגג לארבע אמות גבוה. אבל זקוק לו למחיצה עשרה. למאי אי (לה) להיזק ראיה ארבע אמות בעינא אי לנתפס עליו כגנב במסיפס בעלמא סגי. אי לגדיים וטלאים בכדי שלא יזדקר הגדי סגיא. לעולם לנתפס עליו כגנב ובעשרה לא מצי למשתמיט ליה בציר מעשרה משתמיט ליה לומר חפץ נפל מידי לגגו ונכנסתי ליטלו. היתה חצירו למעלה מגגו של חבירו שהיה קרקע החצר גבוה מקרקע הבית אין זקוק לו בעל החצר לעשות מחיצה גבוה ארבע אמות בין חצר לגג אבל זקוק למחיצת עשרה:
3
ד׳[שם]
איתמר שתי חצירות זו למעלה מזו שקרקעות האחת גבוה מחברתה אמר רב הונא התחתון בונה משלו מלמטה עד שמגיע לגובה קרקע של חבירו ואחר כך מתחיל זה לסייעו ונותן חלקו מכנגדו ומעלה ולא יהא עליון נפסד בשפלות קרקעיתו של תחתון. ורב חסדא אמר שעליון מסייע לו מלמטה ובונה. תניא כוותיה דרב חסדא שתי חצירות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה אלא מסייע מלמטה ובונה. היתה חצירו מלמעלה מגגו של חבירו אין זקוק לו:
איתמר שתי חצירות זו למעלה מזו שקרקעות האחת גבוה מחברתה אמר רב הונא התחתון בונה משלו מלמטה עד שמגיע לגובה קרקע של חבירו ואחר כך מתחיל זה לסייעו ונותן חלקו מכנגדו ומעלה ולא יהא עליון נפסד בשפלות קרקעיתו של תחתון. ורב חסדא אמר שעליון מסייע לו מלמטה ובונה. תניא כוותיה דרב חסדא שתי חצירות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדי ועולה אלא מסייע מלמטה ובונה. היתה חצירו מלמעלה מגגו של חבירו אין זקוק לו:
4
ה׳[שם]
הנהו בי תרי דהוו דיירי חד עילאי וחד תתאי כשחלקו האחין נטל זה בית וזה עלייה איחבס תתאי נטבעו הכתלים התחתונים בארץ עד ששפלה תקרת העליה ואין התחתון יכול ליכנס לביתו אלא א"כ שוחה א"ל תתאי לעילאי תא ליבנייה בא ונסתור את כל הבית ונבננו. א"ל אנא שפיר קא דיירנא. איבנייה אנא משלי א"ל עליון לית לי דוכתא דדיירנא ביה. אוגרנא לך לא מצינא למיטרח. לא קא מיתדר לי א"ל חוק בארעך או שוף אכריסך ועול ושוף אכריסך ופוק:
הנהו בי תרי דהוו דיירי חד עילאי וחד תתאי כשחלקו האחין נטל זה בית וזה עלייה איחבס תתאי נטבעו הכתלים התחתונים בארץ עד ששפלה תקרת העליה ואין התחתון יכול ליכנס לביתו אלא א"כ שוחה א"ל תתאי לעילאי תא ליבנייה בא ונסתור את כל הבית ונבננו. א"ל אנא שפיר קא דיירנא. איבנייה אנא משלי א"ל עליון לית לי דוכתא דדיירנא ביה. אוגרנא לך לא מצינא למיטרח. לא קא מיתדר לי א"ל חוק בארעך או שוף אכריסך ועול ושוף אכריסך ופוק:
5
ו׳[דף ז' ע"א]
אמר רב חמא דינא קאמר ליה וה"מ דלא מטא כשורי קורות העליונה למטה מעשרה. אבל מטי כשורי למטה מעשרה רשותא דתתאי היא. וה"מ דלא אתני בהדי אהדדי. אבל אי אתני בהדי אהדדי כשחלקו שאם תשפל העלייה יסתרו הבית ויבנוהו סתרי ובני. וכי אתני בהדי אהדדי עד כמה תשפל העלייה ויכוף את העליון לסתור ולבנות אמר רב נחמן כדדיירי אינשי. עד כמה אמר רב הונא בריה דרב יהושע כדנקיט איניש איסוריתא דמחוזא והדר. חבילות קנים ארוכים ומחזיר עצמו לכל צדדיו:
אמר רב חמא דינא קאמר ליה וה"מ דלא מטא כשורי קורות העליונה למטה מעשרה. אבל מטי כשורי למטה מעשרה רשותא דתתאי היא. וה"מ דלא אתני בהדי אהדדי. אבל אי אתני בהדי אהדדי כשחלקו שאם תשפל העלייה יסתרו הבית ויבנוהו סתרי ובני. וכי אתני בהדי אהדדי עד כמה תשפל העלייה ויכוף את העליון לסתור ולבנות אמר רב נחמן כדדיירי אינשי. עד כמה אמר רב הונא בריה דרב יהושע כדנקיט איניש איסוריתא דמחוזא והדר. חבילות קנים ארוכים ומחזיר עצמו לכל צדדיו:
6