אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא קט״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 115

א׳פי' רבינו שמואל זצ"ל פסק דינא שדנוהו הדין וכתבוהו להתקיים כך (ו)[כ]הלכה למעשה דמי למילף דמי :
1
ב׳[דף קל"א ע"ב]
אמר רב יהודה אמר שמואל שכיב מרע שכתב כל נכסיו לאשתו ולא שייר לבניו כלום לא עשאה אלא אפוטרופא דלהכי כתב לה שיהיו בניה מחלקין לה כבוד משום דאוקי אבוהון לנכסיה ברשותה לפרנסם מהם כפי אומר דעתה ויהיו כפופים לה. ולקמן בפ' מי שמת אמר מר זוטרא דהילכתא בלא טעמא היא. ובהלכה דשייר קרקע כל שהו אוקמה רבא אמר רב נחמן דוקא שכתב כל נכסיו דליכא שיור מידי לא במקרקעי ולא במטלטלי אבל איכא שיור קנתה ודוקא אשתו. אבל אחר שכתב לו שכיב מרע כל נכסיו קיימא לן לקמן במי שמת שאם מת קנה הכל כיון דלא שייר מירי צוואת שכיב מרע היא זו שירא למות ויהיו דבריו ככתובין וכמסורין רמי:
2
ג׳[שם]
ופשיטא דאם כתב כל נכסיו לבנו גדול לא עשאו אלא אפוטרופא דלכבודו נתכוון. בנו קטן מאי. איתמר אמר רב חנילאי בר רב אידי אמר שמואל אפילו בנו הקטן המוטל בעריסה לא עשאו אלא אפוטרופא. כתב הרב ר' ברוך מארץ יון זצ"ל ורבינו חננאל זצ"ל וקשה לי הכא אמר הכותב כל נכסיו לבנו לא עשאו אלא אפוטרופא. והתם אמרינן הילכתא כר' יוחנן בן ברוק' שאם אמר על אחד מבניו יירשני דבריו קיימין וקנה הכל. וטעם מפורש לא מצינו. מיהו יש לומר נקטינן פשוטה של מתני' דבריו באמירה דתנן האומר איש פלוני יירשני כו' וקנה הכל. והא דשמואל בכתיבה כדפירש ליה הכותב כל נכסיו לבנו לא עשאו אלא אפוטרו' ותרוייהו בשכיב מרע דבאמירה מיקנו וקאמר שמואל אי הוה כוונתו לאקנויי לאשתו ולבנו באמירה הוה מיקני ליה ולא איכוון לאקנויי להו בכתיבה אלא אמדינן דעתיה דלאפוקי קלא דפלוני כתב בל נכסיו לאשתו או לבנו הוא דעבד הכי שיהיו שאר בניו יראים מאחיהם ומאמם דניחא ליה דליקבלון מילייהו ואפטרופא הוא שעשאם וקיימא לן דאומדן דעתא מילתא היא. אבל היכא דליכא אומדן דעתא כגון שכתב כל נכסיו לאדם אחר ליכא למימר אפטרופא עשאו אלא קנה הכל. עכ"ל:
3