אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא קל״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 136
א׳פי' רבינו שמואל זצ"ל בריא שרוצה לישא אשה ואינו [רוצה] לשעבד נכסיו לאשתו פן יפסידו בנים שיש לו מאשתו ראשונה ורוצה לכתוב [להם] נכסיו לאחר מותו אלא שיאכל פירות בחייו צריך שיכתוב מהיום ולאחר מיתה דמשמע דמהיום יהא קנוי לך הגוף לבדו ולאחר מיתה תהא נגמרת המתנה שתאכל הפירות לאחר מיתתו אבל בלא מהיום לא נתן לו כלום דאין מתנה לאחר מיתה דבההיא שעתא אין לו חלק בהם שיוכל להקנותם. עכ"ל:
1
ב׳[שם]
רבה בר אבוה חלש עול לגביה רב הונא ור"נ. א"ל רב הונא לרב נחמן בעי מיניה הלכה כר' יוסי או אין הלכה כר' יוסי. א"ל טעמא דר' יוסי לא ידענא הלכה איבעי מיניה א"ל את הלכה בעי מיניה וטעמא אנא אמינא לך. בעי מיניה א"ל הכי אמר רב הלכה כר' יוסי בתר דנפק א"ל היינו טעמא דר' יוסי זמנו של שטר שכתוב בו בתחילתו בכך וכך בשבת אמר לנו פלוני הוו עלי עדים וקנו ממני לפלוני בני לאחר מיתתי מוכיח עליו שמאותו היום התחילה המתנה דאי לא תימא הכי זמן שנכתב בשטר בחנם נכתב אלא ודאי לקנות מאותו היום נכתב. בעי מיניה רבא מרב נחמן בשטר שכתוב בו קנין מי פליג ר' יהודה ומצריך לכתו' מהיום או לא א"ל באקנייתא אינו צריך. ורב פפא [אמר] איכא אקנייתא דצריך ואיכא אקנייתא דלא צריך אקנייה וקנינא מיניה לא צריך. זהו שכותבים בכל שטר שיש בו קנין שני קנינין אחר בתחלת השטר וכך אמר לנו הוו עלי עדים וקנו ממני וכתבו וחתמו והיינו אקנייה שהקנה לעדים בקנין סודר לזכות בו למקבל מתנה [ואחד] (ו)בסוף השטר וקנינא מן פלוני לפלוני ככל מה דכתוב כו' קנינא מיניה ואקנייה צריך שאם כתוב בראש השטר וקנינא ובסופו משמע קנין אחר. מתקיף לה רב חביבא מסורא מי איכא מידי דאנן לא ידעינן וספרי ידעי דאמ' לכך נתכוונו ולא צריך למיכתב מהיום. אין ושאלו לספרי דאביי וידעי ולספרי דרבא וידעי. רב הונא בריה דרב יהושע אמר [בין] אקנייה וקנינא מיניה בין קנינא מיני' ואקנייה לא צריך ובדוכדן פתגמא דהיינו שטר עדות בלא קנין זכרון דברים ולא זכרון קנין פליגי. אמר רב כהנא אמריתה לשמעתא קמיה דרב זביר מנהרדעא אמר לי אתון הכי מתניתו לה ואנן הכי מתנינן לה. אמר רבא אמר רב נחמן בין אקנייה וקנינא מיניה בין קנינא מיניה ואקנייה לא צריך בדוכרן פתגמא דתני באנפנא פליגי. הרב ר' ברוך מארץ יון זצ"ל כתב פי' דוכרן פתגמי שכתב בשטר זכרון דברי' שהיו לפנינו הקנה לפלו' כך וכך לאחר מיתה:
רבה בר אבוה חלש עול לגביה רב הונא ור"נ. א"ל רב הונא לרב נחמן בעי מיניה הלכה כר' יוסי או אין הלכה כר' יוסי. א"ל טעמא דר' יוסי לא ידענא הלכה איבעי מיניה א"ל את הלכה בעי מיניה וטעמא אנא אמינא לך. בעי מיניה א"ל הכי אמר רב הלכה כר' יוסי בתר דנפק א"ל היינו טעמא דר' יוסי זמנו של שטר שכתוב בו בתחילתו בכך וכך בשבת אמר לנו פלוני הוו עלי עדים וקנו ממני לפלוני בני לאחר מיתתי מוכיח עליו שמאותו היום התחילה המתנה דאי לא תימא הכי זמן שנכתב בשטר בחנם נכתב אלא ודאי לקנות מאותו היום נכתב. בעי מיניה רבא מרב נחמן בשטר שכתוב בו קנין מי פליג ר' יהודה ומצריך לכתו' מהיום או לא א"ל באקנייתא אינו צריך. ורב פפא [אמר] איכא אקנייתא דצריך ואיכא אקנייתא דלא צריך אקנייה וקנינא מיניה לא צריך. זהו שכותבים בכל שטר שיש בו קנין שני קנינין אחר בתחלת השטר וכך אמר לנו הוו עלי עדים וקנו ממני וכתבו וחתמו והיינו אקנייה שהקנה לעדים בקנין סודר לזכות בו למקבל מתנה [ואחד] (ו)בסוף השטר וקנינא מן פלוני לפלוני ככל מה דכתוב כו' קנינא מיניה ואקנייה צריך שאם כתוב בראש השטר וקנינא ובסופו משמע קנין אחר. מתקיף לה רב חביבא מסורא מי איכא מידי דאנן לא ידעינן וספרי ידעי דאמ' לכך נתכוונו ולא צריך למיכתב מהיום. אין ושאלו לספרי דאביי וידעי ולספרי דרבא וידעי. רב הונא בריה דרב יהושע אמר [בין] אקנייה וקנינא מיניה בין קנינא מיני' ואקנייה לא צריך ובדוכדן פתגמא דהיינו שטר עדות בלא קנין זכרון דברים ולא זכרון קנין פליגי. אמר רב כהנא אמריתה לשמעתא קמיה דרב זביר מנהרדעא אמר לי אתון הכי מתניתו לה ואנן הכי מתנינן לה. אמר רבא אמר רב נחמן בין אקנייה וקנינא מיניה בין קנינא מיניה ואקנייה לא צריך בדוכרן פתגמא דתני באנפנא פליגי. הרב ר' ברוך מארץ יון זצ"ל כתב פי' דוכרן פתגמי שכתב בשטר זכרון דברי' שהיו לפנינו הקנה לפלו' כך וכך לאחר מיתה:
2