אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא קל״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 137
א׳כתב רבינו שמואל זצ"ל והכי קיימא לן דאפי' לר' יהודה לא צריך למיכתב מהיום בשטר שיש בו קנין. כתב רבינו שמואל זצ"ל והכי הילכתא כר' יוסי דאם כתב לאחר מיתה קנה אע"ג דלא כתב מהיום דהאמר רב הלכה כר' יוסי ואע"ג דאמרי' בפ' המגרש אתקיף רב בגיטי מן יומא דנן לאפוקי מדר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו הואיל ולא איתמר בהדיא. התם בגיטין הדר ביה רב מהא דאמר הלכה כר' יוסי אלא אתקין אית לך למימר לגבי גט אשה הואיל ואין בו זכר קנין משום הא אתקין לרווחא דמילתא משום חומרא דעריות אבל גבי ממונא הלכה כר' יוסי כי יש לומר כי לא אמר רב הלכה כר' יוסי אלא בשטר שיש בו קנין וגט אין בו קנין. וראינו בדברי רבותינו הגאונים ז"ל שאמרו הכי נהיגי במתיבתא כר' יהודה אפי' בממון כתקנה רב בגיטין. ואילו היתה קבלה בידם כי הלכה כר' יהודה לא היו מניחים הלכה ומפרשים המנהג ועוד לא אמ' כי הלכה אפי' בממון כתקנת רב בגיטין אלא נהגו. וי"ל כיון דראו דסוגיא דשמעתין לקמן כר' יהודה נהגו כוותי' כן פי' רבינו חננאל גאון זצ"ל ותפס ר' יוסי גבי ממון דהא רב נחמן קאי כוותיה דהלכה כוותיה בדיני הוא דבעייה מרבה בר אבוה אלמא סבירא ליה לרב נחמן הכי עכ"ל. והכל בלשון הזה כתב הרב ר' ברוך זצ"ל מארץ יון בפירושיו הכל כלשון רבינו שמואל זצ"ל. מיהו מה שכתבו דכיון דסוגיא דשמעתין לקמן כר' יהודה נהגו כוותי'. רבינו יצחק בר מרדכי כתב שרבינו תם זצ"ל פי' בהא דבעי בהקנאה מהו דלתרוייהו בעי בין לר' יהודה לר' יהודה אם צריך מהיום ולר' יוסי אומר אם צריך בשטר זמן או אפילו בלא נכתב הזמן בשטר הואיל שהקנין כתוב בו מסתמא קנין שהוא מועיל בכתב והיינו מהיום עכ"ל. ולפי זה לא הויא סוגיא דשמעתין כר' יהודה. מיהו בספרים שיש כאן כתוב בפירוש בעא מיניה רבא מרב נחמן אליבא דר' יהודה בהקנאה מהו והיינו משמע דאליבא דר' יהודה אזלא סוגיא דשמעתין. ובפ' המגרש כתב רבינו חננאל זצ"ל אתקין רב בגיטי מן יומא דנן ולעלם לאפוקי מדר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו ומשום דצריך שיגיע גט לידה מחיים דבעל חייש רב ואתקין הכי בגיטי נשים ולא משום דדחה דברי ר' יוסי לגמרי דהא איהו דאמר הילכתא כר' יוסי בפרק יש נוחלין ובפרק מי שאחזו ובפ' יש נוחלין סוגיא דשמעתין כר' יהודה והגאונים אמרו נהגו כר' יהודה ואפילו בשטר שצריך לכתוב מהיום ולאח"מ עכ"ל. ורבי' יצחק אלפס כתב ואשכחן בגיטין בפ' המגרש דאתקין רב בגיטי מן יומא דנן לאפוקי מדר' יוסי דאמר זמנו של שטר מוכיח עליו וקשיא לן דרב אדרב הכא קא פסיק הלכה כר' יוסי והתם אתקין מן יומא דנן לאפוקי מדר' יוסי וחזינן במקצת רבוותא דשניין לא דמיא מהנה לגט דהכא ממונא והכא איסורא. וטעמא דמסתבר הוא כי היכי דלא תיקשי דרב אדרב. ורב נחשון גאון פליג ואמר הכי נהגו במתיבתא כר' יהודה כתקנת רב בגיטין. עכ"ל:
1