אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא קנ״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 154
א׳כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל והנך כולהו לא איפשיטו. ולקולא עבדינן ולא ממעטי דנכסי בחזקת בנים קיימי ולא מפקנא מינייהו אלא בראיה עכ"ל. בתוספתא דכתובות תניא מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבנים ירשו והבנות ניזונות ומתפרנסות כיצד הבנים ירשו אין אומרים אילו היה אביהם קיים היה נותן להם כך וכך אלא [רואין את אחר כאלו אביהם נותן להם כיצד הבנות ניזונות ומתפרנסות אין אומרים אילו היה אביהן קיים היה נותן להן כך וכך אלא רואין] את שכנגדן מתפרנסו' ונותן להם רבי אומר כל אחת ואחת נוטלת עישור נכסים ר' יהודה אומר אם השיא בת ראשונה ינתן לשניה כדרך שנתן לראשונה. אמר לו יש כאן שמשיא בתו ונותן אחריה מעות. מיכן ראיה לפירו' רבינו שמואל זצ"ל דפי' דבנכסים מרובין הבנות ניזונות ומתפרנסות פרנסת נישואין:
1
ב׳[שם]
מתני' הניח בנים ובנות וטומטום בזמן שהנכסים מרובים זכרים דוחין אותו אצל נקבות ליזון ולא לירש. נכסי' מועטין נקבות דוחין אותו אצל הזכרים. דוחין אותו ושקיל כבת בתמיה והא קתני לקמן ילדה טומטום אינו נוטל כלום לא כבן ולא כבת דבריה בפני עצמה הוא ואינו לא זכר ולא נקבה וה"ה לענין ירושה. אמר אביי דוחין אותו ואין לו עם נקבות כלום שגם הם ידחוהו אצל זכרים. רבא אמר לעולם דוחין אותו ויש לו ממה נפשך דספק זכר ספק נקבה הוא ויטול כפחות שבהם דלאו בריה הוא וסיפא דמקשית לי מינה אתא לרשב"ג דתנן בתמורה בפ' כיצד מערימין רשב"ג אומר ילדה טומטום ואנדרוגינוס אין קדושה חלה עליהן דברי' הוא ואינו לא זכר ולא נקבה. מיתיבי טומטום יורש כבן וניזון כבן בשלמא לרבא יורש כבן בנכסים מועטין כאחד מן שלא יטול כלום ניזון כבת בנכסים מרובין אלא לאביי מאי ניזון כבת. אמר לך אביי וליטעמיך לרבא מאי יורש כבן אלא [ראוי] לירש ואין לו ה"נ ראוי לירש ואין לו:
מתני' הניח בנים ובנות וטומטום בזמן שהנכסים מרובים זכרים דוחין אותו אצל נקבות ליזון ולא לירש. נכסי' מועטין נקבות דוחין אותו אצל הזכרים. דוחין אותו ושקיל כבת בתמיה והא קתני לקמן ילדה טומטום אינו נוטל כלום לא כבן ולא כבת דבריה בפני עצמה הוא ואינו לא זכר ולא נקבה וה"ה לענין ירושה. אמר אביי דוחין אותו ואין לו עם נקבות כלום שגם הם ידחוהו אצל זכרים. רבא אמר לעולם דוחין אותו ויש לו ממה נפשך דספק זכר ספק נקבה הוא ויטול כפחות שבהם דלאו בריה הוא וסיפא דמקשית לי מינה אתא לרשב"ג דתנן בתמורה בפ' כיצד מערימין רשב"ג אומר ילדה טומטום ואנדרוגינוס אין קדושה חלה עליהן דברי' הוא ואינו לא זכר ולא נקבה. מיתיבי טומטום יורש כבן וניזון כבן בשלמא לרבא יורש כבן בנכסים מועטין כאחד מן שלא יטול כלום ניזון כבת בנכסים מרובין אלא לאביי מאי ניזון כבת. אמר לך אביי וליטעמיך לרבא מאי יורש כבן אלא [ראוי] לירש ואין לו ה"נ ראוי לירש ואין לו:
2