אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא קס״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 164
א׳כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל הא נמי חשיב שבחו נכסים שהושבחו נכסים בגופן שניתוספו מחמת שעשו בהם פרקמטיא. ומיכן אני מדייק שאינו עומד בטירחן לבדו שבכאן רב ספרא כל הטורח עשה בעצמו והיינו כמו נטיעת כדמים וגנות ואפי' הכי חושב שבח מחמת נכסים עכ"ל. ירוש' אמר ר' לא אם אמרו בב"ד מיהו רבי' שמואל זצ"ל פי' דה"ה בפני עדים או בציבור:
1
ב׳מתני' וכן האשה שמת בעלה שהשביחה מן הנכסי' השביח' לאמצע ואם אמרה ראו מה שהניח לי בעלי הריני עושה ואוכלת השביח' לאמצע פי' רבי' שמואל זצ"ל והוא דלא שקלא מזוני דאי שקלא מזוני לא דתנן אלמנה ניזונת מנכסי יתומים מעשה ידיה שלהן. כתב רבי' יצחק בר מרדכי זצ"ל הא דפי' בקונט' והוא דלא שקלא מזוני דאי שקל' מזוני כו' אין נראה. ומה אם השביחה שוה מאה מנה ומעשה ידיה אינם שוים מנה וכי בשביל כך תתן להם הכל אלא תנכה להם בשיעור ביטול ידיה והשאר תטול עכ"ל ופרכינן אשה מאי עיבידתה או תטול כתובתה ותלך לה או תטרח קמי יתמי ותהיה ניזונ' ומעשה ידיה שלהן. אין לה להשתכר בממון היורשין. א"ר באשה יורשת כגון שנשא ראובן בת שמעון אחיו ומתו. וירשו בני ראובן ובני שמעון נכסי יעקב אביהם. או כגון בת בין הבנות או בת הבן בין הבנים דינה כדין האחים או שאמר בעלה תטול אשתי כאחד מן הבנים. פשיטא מהו דתימא כיון דלאו דרכה למיטרח אע"ג דלא פדיש כמאן דפריש דמי קמ"ל. כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל באשה יורשת. כגון שנשא ראובן בת שמעון אחיו ומת ראובן בלא בנים והיו לו אחים אחרים קטנים הרי היא עתה יורשתו עם שאר אחים הקטנים מכח אביה שהיא במו בן אחיו דבת האח הדי היא כאח. והיינו דקתני ראו מה שהניח לי בעלי כו' ומשמע שהירושה מבעלה באה. אבל לפי' הקונט' דפי' באבי אביהן שירשו בני ראובן ובת שמעון בנכסי יעקב אביהן. נמצא שהיא יורשת מחמת אביה ולא מחמת בעלה. ומאי קתני ראו מה שהניח לי בעלי. מיהו האי דמסיק לקמן דאמ' טרחה קמי יתמי אתי שפיר טפי לפירוש הקונט' דמשמע יתמי בני בעלה. אבל לפירושי יש לפרש דקמי יתמי לאחיו הקטנים ולפיכך פירשתי לאחיו הקטנים. עכ"ל:
2