אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא קס״הOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 165
א׳ורבינו ברוך מארץ יון זצ"ל פי' כגון שנשא ראובן מבנות שמעון אחיו וכשמת ראובן לא היה לו יורש אלא בנות אחיו שאשתו מכללן. וה"ה לבת אחותו ובת דודו וכיוצא בהם. וכן פי' רבינו יצחק אלפס זצ"ל:
1
ב׳[שם]
מתני' ואם אמרה ראו מה שהניח לי בעלי כו' פשיטא מהו דתימא בההיא הנאה דקא נפיק לה דאמ' דטרחא קמי יתמי אחולי מחלה גבייהו וחזרה בה ממה שאמרה תחיל' הריני עושה ואוכלת קמ"ל. ירוש' א"ר לאָ אם אמרה בב"ד. כתב דבי' שמואל זצ"ל אלמנה שאמרה ראו מה שהניח לי בעלי הריני עושה השביחה לעצמה. והוא דלא שקלה מזוני דאי שקלה הא תנן אלמנה ניזונת מנכסי יתומים מעשה ידיה שלהן. הילכך אשה שמת בעלה והניח נכסים מועטין שאין בהם כדי כתובתה אם אמרה ראו מה שהניח לי בעלי ונתעצלו ב"ד או יורשין להשביעה על כתובתה. אפי' השביחו אלף בכך השבח לעצמה. אבל אם השביח' נכסים סתם תטרוף כתובתה והמותר ליורשים. ואע"פ שלא נשתייר מבעלה אפי' רביעית כתובתה עכ"ל. ורבינו יצחק בר שמואל זצ"ל לא נהירא ליה דדוקא גבי כתובתה יש לנו לומר שאם מכרה כתובתה או לקחה כתובתה בב"ד אין לה מזונות. אבל זו אשה שלא לקחה כלום מכתובת' אלא נכסי מלוג שלה או מה שירשה שנתן לה בעלה דתטול אשתו כאחד מן הבנים. בשביל כך לא הפסידה מזונות. דאפילו מכרה קצת כתובתה אמרי' בפ' אלמנה ניזונת שלא הפסידה מזונותיה דלית דחש לה להא דר' שמעון דאמר מקצת כסף ככל כסף כ"ש נכסי מלוג שלה דלא שייכי כלל לכתובתה. וגם מה שפי' שאם נתעצלו ב"ד להשביעה מה שהשביחה השביחה לעצמה מנא ליה הא. אלא לעולם הוי בחזקת היורשים עד שישביעוה. והכא מיירי דוקא באשה יורשת ולא בכתובתה דאין לה כח לגבות כתובתה אלא בב"ד:
מתני' ואם אמרה ראו מה שהניח לי בעלי כו' פשיטא מהו דתימא בההיא הנאה דקא נפיק לה דאמ' דטרחא קמי יתמי אחולי מחלה גבייהו וחזרה בה ממה שאמרה תחיל' הריני עושה ואוכלת קמ"ל. ירוש' א"ר לאָ אם אמרה בב"ד. כתב דבי' שמואל זצ"ל אלמנה שאמרה ראו מה שהניח לי בעלי הריני עושה השביחה לעצמה. והוא דלא שקלה מזוני דאי שקלה הא תנן אלמנה ניזונת מנכסי יתומים מעשה ידיה שלהן. הילכך אשה שמת בעלה והניח נכסים מועטין שאין בהם כדי כתובתה אם אמרה ראו מה שהניח לי בעלי ונתעצלו ב"ד או יורשין להשביעה על כתובתה. אפי' השביחו אלף בכך השבח לעצמה. אבל אם השביח' נכסים סתם תטרוף כתובתה והמותר ליורשים. ואע"פ שלא נשתייר מבעלה אפי' רביעית כתובתה עכ"ל. ורבינו יצחק בר שמואל זצ"ל לא נהירא ליה דדוקא גבי כתובתה יש לנו לומר שאם מכרה כתובתה או לקחה כתובתה בב"ד אין לה מזונות. אבל זו אשה שלא לקחה כלום מכתובת' אלא נכסי מלוג שלה או מה שירשה שנתן לה בעלה דתטול אשתו כאחד מן הבנים. בשביל כך לא הפסידה מזונות. דאפילו מכרה קצת כתובתה אמרי' בפ' אלמנה ניזונת שלא הפסידה מזונותיה דלית דחש לה להא דר' שמעון דאמר מקצת כסף ככל כסף כ"ש נכסי מלוג שלה דלא שייכי כלל לכתובתה. וגם מה שפי' שאם נתעצלו ב"ד להשביעה מה שהשביחה השביחה לעצמה מנא ליה הא. אלא לעולם הוי בחזקת היורשים עד שישביעוה. והכא מיירי דוקא באשה יורשת ולא בכתובתה דאין לה כח לגבות כתובתה אלא בב"ד:
2
ג׳[שם]
א"ר חנינא המשיא אשה לבנו גדול בבית קנאו הבן לאותו הבית. במסכת' מוקמינן כגון שיש לאביו בעיר אחרת לדור בה ודוקא גדול דבכי האי גוונא חביב ליה טפי וגמר ומקני ליה. ודוקא בתולה. ודוקא שהשיאו אשתו ראשונה. פשיט' ייחד לו בית ועלייה כלומר ייחד לו האב לבנו בית שיש עלייה על גביו. בית קנה עלייה לא קנה. בית ואכסדרה שלפני הבית ופתוחין בו חלונות ודרך אכסדרה נכנסין לבית מהו. שנים בתים זה לפנים מזה מהו. תיקו:
א"ר חנינא המשיא אשה לבנו גדול בבית קנאו הבן לאותו הבית. במסכת' מוקמינן כגון שיש לאביו בעיר אחרת לדור בה ודוקא גדול דבכי האי גוונא חביב ליה טפי וגמר ומקני ליה. ודוקא בתולה. ודוקא שהשיאו אשתו ראשונה. פשיט' ייחד לו בית ועלייה כלומר ייחד לו האב לבנו בית שיש עלייה על גביו. בית קנה עלייה לא קנה. בית ואכסדרה שלפני הבית ופתוחין בו חלונות ודרך אכסדרה נכנסין לבית מהו. שנים בתים זה לפנים מזה מהו. תיקו:
3