אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא קע״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 176
א׳מיהו נראה בעיני לענין הלכה למעשה דקיימא לן כדפסיק רבין סבא וכדפי' רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל. וכבר היה מעשה ושאל זקיני הרב ר' יצחק בר שלום זצ"ל. וזו השאילה:
1
ב׳אשאל לפרבר ואם אכנס בדבור פן אכוה ברותחין פני רבינו קלונימוס ב"ר יהודה. השיבני על שאילתי. ראובן שיגר לבית חמיו טבעות זהב וחגורות של מעיל שתביא עמה לביתו ונפטרה אותה הבת בבית אביה. ועתה תבע ראובן שיחזירו לו ומשיבין לו בית חמיו קודם לכן נתננו לך חלוק ומכנסים החזר אתה לנו ואנו נחזיר שלך. וראובן טוען זה נתתם לי במתנה ועוד שכבר כלו ואינם בעולם ויודני הרב שהרי דברים העשויין ליבלות הן וכלו. יצחק ב"ר שלום זצ"ל - וזו התשובה:
2
ג׳לבחור המורם מעם הוא הרב ר' יצחק ב"ר שלום. באתי אני אשר על החתום לדרוש בשלומו ושלום שלום אכפיל אליו ואובינהו כי אגרת משלחתו הגיעה לידי וגם כי בא לתהות על הריקן כפי עניות דעתי באתי להודיעו על עסק הטבעות שנתן ראובן לקנוייתו וכו'. צריך אבי הכלה להחזירן כי הלכה רווחת מוהרי הדרי וכדרבין סבא יתיב קמיה דרב פפא ויתיב וקאמר בין שמת הוא בין שמתה היא סבלונות הדרי. וסבלונות עצמן לשון יון פלטיה"ן שיבבול"י והחלוק והמכנסים ששלחו לחתן שהן סבלונות העשויין ליבלות אין נגבין אפי' מן הכלה לחתן. וכ"ש מן החתן לכלה שמתנה גמור' היא. וכ"ש שכבר בלו:
3