אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא י״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 18
א׳כתב הרב ר' ברוך מארץ יון זצ"ל והלכה כסתם מתניתין:
1
ב׳[שם]
מתני' אין חולקין את החצר עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה. אמר ר' יוסי א"ר יוחנן ארבע אמות שאמרו חוץ משל פתחים חצר של שנים שני בתים פתוחים לתוכו ולפני הפתח ארבע אמות צורך הפתח לפרק משאו מעל חמורו וחוץ מאותן ארבע אמות צריך שיהא ארבע אמות לשאר תשמישיו. תניא נמי הכי אין חולקין את החצר עד שיהא בה ח' אמות לזה ולזה ח' אמות. והא אנן תנן ארבע אלא ש"מ כדר' אסי א"ר יוחנן ש"מ. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל ה"מ שאין אחד מכיר חלקו שכל אחד ואחד יש לו רשות להשתמש בכולה. אבל אם כל אחד ואחד מכיר חלקו ואין לו רשות להשתמש בחלקו של חבירו חולקין אע"ג שאין שם ח' אמות לזה וח' אמות לזה. ממאי מדאמרי' ריש פרקין ואי היזק ראיה שמיה היזק מאי איריא רצו אפי' לא רצו נמי פלגי. א"ר יוחנן משנתינו בשאין בה דין חלוקה ואי לית בה דין חלוקה כי רצו מאי הוי ליהדרו בהו. ופריק בשקנו מידם ברוחות. רב אשי אמר כגון שהלך זה בעצמו והחזיק וזה בעצמו והחזיק. שמעינן מינה מתני' דקתני רצו כשאין כל אחד ואחד מכיר את חלקו הוא. הילכך כיון דקנו מידם ברוחות אי נמי החזיק כל אחד ואחד מנייהו במנתיה איסתלק ליה רשותיה ממנתיה דחבריה ופלגי ולא מצו מעכבי אהדרי אע"ג דלית בה דין חלוקה דהא ליכא לכל חד וחד מינייהו רשותא במנתא דחבריה עכ"ל. ירושלמי א"ר יוחנן ארבע אמות שאמרו לא שהן לו קנין אלא שיהא מעמיד בהמתו לשעה ופורק חבילתו:
מתני' אין חולקין את החצר עד שיהא בה ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה. אמר ר' יוסי א"ר יוחנן ארבע אמות שאמרו חוץ משל פתחים חצר של שנים שני בתים פתוחים לתוכו ולפני הפתח ארבע אמות צורך הפתח לפרק משאו מעל חמורו וחוץ מאותן ארבע אמות צריך שיהא ארבע אמות לשאר תשמישיו. תניא נמי הכי אין חולקין את החצר עד שיהא בה ח' אמות לזה ולזה ח' אמות. והא אנן תנן ארבע אלא ש"מ כדר' אסי א"ר יוחנן ש"מ. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל ה"מ שאין אחד מכיר חלקו שכל אחד ואחד יש לו רשות להשתמש בכולה. אבל אם כל אחד ואחד מכיר חלקו ואין לו רשות להשתמש בחלקו של חבירו חולקין אע"ג שאין שם ח' אמות לזה וח' אמות לזה. ממאי מדאמרי' ריש פרקין ואי היזק ראיה שמיה היזק מאי איריא רצו אפי' לא רצו נמי פלגי. א"ר יוחנן משנתינו בשאין בה דין חלוקה ואי לית בה דין חלוקה כי רצו מאי הוי ליהדרו בהו. ופריק בשקנו מידם ברוחות. רב אשי אמר כגון שהלך זה בעצמו והחזיק וזה בעצמו והחזיק. שמעינן מינה מתני' דקתני רצו כשאין כל אחד ואחד מכיר את חלקו הוא. הילכך כיון דקנו מידם ברוחות אי נמי החזיק כל אחד ואחד מנייהו במנתיה איסתלק ליה רשותיה ממנתיה דחבריה ופלגי ולא מצו מעכבי אהדרי אע"ג דלית בה דין חלוקה דהא ליכא לכל חד וחד מינייהו רשותא במנתא דחבריה עכ"ל. ירושלמי א"ר יוחנן ארבע אמות שאמרו לא שהן לו קנין אלא שיהא מעמיד בהמתו לשעה ופורק חבילתו:
2
ג׳[שם]
אמר רב הונא חצר מתחלקת לפי פתחיה היתה לו חצר ובה שני בתים אחד מהן פתוחין לו שני פתחין לחצר ולבית השני אין פתוח לחצר אלא פתח אחד וחילק נכסיו על פיו ונתן האחד לראובן בנו והשני לשמעון אם באו לחלוק החצר זה שיש לו שני פתחים נוטל שני חלקים בחצר ואחד נוטל חלק אחר. ורב חסדא אמר נותן לכל פתח ופתח ארבע אמות להלן מן הפתח כנגדו והרוחב כפי רוחב הפתח והשאר חולקין בשוה. תניא כוותיה דרב חסדא פתחים שבחצר יש להם ארבע אמות לכל פתח ופתח. היה לזה פתח אחד ולזה שני פתחים זה שיש לו פתח אחד נוטל ארבע אמות וזה שיש לו שני פתחים נוטל שמונה אמות והשאר חולקין בשוה. היה לו פתח רוחב שמונה אמות נוטל שמונה אמות באורך החצר דהיינו כנגד רוחב הפתח וארבע אמות ברוחב החצר להלן מן הפתח כנגדו:
אמר רב הונא חצר מתחלקת לפי פתחיה היתה לו חצר ובה שני בתים אחד מהן פתוחין לו שני פתחין לחצר ולבית השני אין פתוח לחצר אלא פתח אחד וחילק נכסיו על פיו ונתן האחד לראובן בנו והשני לשמעון אם באו לחלוק החצר זה שיש לו שני פתחים נוטל שני חלקים בחצר ואחד נוטל חלק אחר. ורב חסדא אמר נותן לכל פתח ופתח ארבע אמות להלן מן הפתח כנגדו והרוחב כפי רוחב הפתח והשאר חולקין בשוה. תניא כוותיה דרב חסדא פתחים שבחצר יש להם ארבע אמות לכל פתח ופתח. היה לזה פתח אחד ולזה שני פתחים זה שיש לו פתח אחד נוטל ארבע אמות וזה שיש לו שני פתחים נוטל שמונה אמות והשאר חולקין בשוה. היה לו פתח רוחב שמונה אמות נוטל שמונה אמות באורך החצר דהיינו כנגד רוחב הפתח וארבע אמות ברוחב החצר להלן מן הפתח כנגדו:
3