אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא קצ״אOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 191

א׳פי' רבינו שמואל זצ"ל וכל מצוה מחמת מיתה חוזרת בין במתנת מקצת בין במתנת בלא שיור. ואפי' קנו מיניה אי קאי מחליו הדר בכולהו בידוע שלא היה קנין אלא מחמת מיתה הואיל והוה מתאונן על מיתתו בעת צוואתו. והכי פסקינן לקמן עכ"ל:
1
ב׳כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל גרסי' בפ' מי שאחזו קורדייקוס א"ר אלעזר שכיב מרע שניתק מחולי לחולי מתנתו מתנה. וסוגי' דשמעתא התם בשלא עמד והולך על משענתו. אבל אם עמד בין מחולי לחולי והולך על משענתו אומדין אותו אם מחמת חולי הראשון מת מתנתו מתנה. ואם לאו אין מתנתו מתנה. ואם הולך בשוק בלא משענתו אין מתנתו מתנה ואין צריך אומד עכ"ל. ופר"ח זצ"ל כתב התם ואסיקנא אמר ר' אלעזר משמיה דרב ש"מ שניתק מחולי לחולי מתנתו מתנה דהא לא פריש במתנתו אם מתי מחולי זה. עכ"ל:
2
ג׳[שם]
איתמר מתנת שכיב מרע במקצת שלא היה בה קנין. אמרוה רבנן קמיה דרבא משמיה דרב זוטרא בריה דרב נחמן דאמר משמיה דרב נחמן הרי היא כמתנת בריא והרי היא כמתנת שכיב מרע. הרי היא כמתנת בריא שאם עמד אינו חוזר. והרי היא כמתנת ש"מ דלא בעיא קנין. אמר להו רבא לאו אמינא לכו לא תיתו תיתלו ביה בוקי סריקי ברב נהמן הכי אמר ר"נ הרי היא במתנת בריא ובעיא קנין וכיון דקנו מיניה אם עמד אינו חוזר. דאיכא קנין ושיור. וכ"ש דאם מת קנה. אבל בלא קנין אפי' אם מת לא קנה וכ"ש שאם עמד חוזר. איתיביה רבא לרב נחמן שייר קרקע כל שהו מתנתו מתנה מאי לאו דלא קנו מיניה. לא בדקנו מיניה. אי הכי אימא סיפא לא שייר קרקע כל שהו אין מתנתו מתנה ואי דקנו מיניה אמאי קאמר הכי. אמר שמואל שכיב מרע שכתב כל נכסיו אע"פ שקנו מידו עומד וחוזר בידוע שלא היה קנין אלא מחמת מיתה הואיל ולא שייר. ואע"פ שלא צוה מחמת מיתה בהדיא. איתיביה רב משרשיא לרבא האומר תנו גט לאשתי ושטר שחרור לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה. אמר ליה מצוה לאחר מיתה. איתיביה רבינא לרבא מעשה באמן של בני רוכל שהיתה חולה ואמר' תנתן כבינתי לבתי והיא משנים עשר מנה ומתה וקיימו חכמים את דבריה. ואע"ג דמתנת מקצת בלא קנין הואי דמדקתני דבריה משמע דברים בלא קנין. א"ל הכא נמי במצוה מחמת מיתה:
3