אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא ר׳Ohr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 200
א׳וכן פסק רבינו חננאל זצ"ל בפרק המוציא יין במסכת שבת וזה לשונו. אביי אמר דכ"ע אסור להשהות שטר פרוע. והכא במודה בשטר שכתבו קא מיפלגי ת"ק סבר צריך לקיימו ור' יהודה סבר אין צריך לקיימו. ועיקר דהא שמעתא בפרק האשה שנתארמלה ובכמה דוכתי נמי איתא. והכין הוא ראובן שתבע את שמעון במנה והוציא עליו שטר. ואמר שמעון שטר זה כתבתי לו על עצמי אלא שפרעתיו. אם יכול ראובן המלוה לקיים השטר בחותמיו כ"ע לא פליגי שחייב שמעון בממון דא"ר פפא האי מאן דמפיק שטרא אחבריה וא"ל שטרא פריעא הוא לאו כל כמיניה. אבל אם אין ראובן המלוה יכול לקיים בחותמיו ואין נודע כי נכתב באמת אלא מדברי שמעון. מר סבר אם לוה מורה בשטר שכתבו צריך המלוה לקיימו. ואם לא יקיימנו ואמר לוה כתבתיו ופרעתיו. הפה שאסר הוא הפה שהתיר. ומר סבר כיון שהודה לוה שכתבו הרי נתקיים בכך ואין המלוה צריך לקיימו. ואם יאמר לוה כתבתיו ופרעתיו יאמר לו הבא ראיה או תן הממון. והלכה צריך לקיימו. עכ"ל:
1