אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא רי״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 218
א׳כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל מכאן אני מדייק שצריכין עדים להזהר כשחותמין שניהם זה בצד זה בשיטה אחת שלא יתחילו חתימתן אלא מתחילת הקלף שאם יתחילו מאמצעית הקלף איכא למיחש לזיופא כי האי גוונא דגאיז ליה מעילאי וכתיב בתחילת הקלף עד אמצעית של מקום העדים מאי דבעי והוה ליה הוא ועדיו בשיטה אחת. מיהו ה"מ היכא דחותמים שניהם זה בצד זה. אבל אם חותמין זה תחת זה בשני שיטין אז יש לחוש שאז יהיה הוא ועדיו בשיטה אחת ועד השני בשיטה אחרת וזה לא היה כשר ובני אדם אין זהירין בכך. וה"מ כשיבא מעשה לפני ב"ד שיש לפסול השטר בכך. וגם למו' נר' כך עכ"ל. ומו' שכתו' בו בכל מקו' באלו תוספותיו מבבא בתרא הוא ר"ת זצ"ל כי לפניו פי' אלו תוספו' שלפניי:
1
ב׳[דף קס"ד ע"א]
גופא אמר רב שטר הבא הוא ועדיו על המחק כשר. וא"ת הלא חוזר ומוחק את השטר ויזייף וכותב וחתימי עדים. אינו דומה חתימת עדים שחתום על נמחק פעם אחת לנמחק שתי פעמים ויהיה ניכר הזיוף. וליחוש דילמא שדי דיו אמקום עדים מעיקרא ומחיק ליה דכי הדר ומחיק הוה לי' אידי ואידי נמחק שני פעמים. אמר אביי קסבר רב אין העדים חותמין על השטר אלא א"כ נמחק בפניהם. ואם יראה מקום חתימתן משונה במחיקה מן העליון לא יחתמו. מיתיבי הוא על הנייר ועדיו על המחק כשר. אם יש מכירין לחתימתם או שהיה כתב ידן יוצא ממקום אחר ואמאי ליחוש דילמא מחיק ליה וכתיב מאי דבעי דהוה ליה אידי ואידי נמחק פעם אחת. דכתיב הכי אנחנא סהדי חתימינן על מחקא ושטרא כתב על ניירא דכתי' היכא אי לתתאי גאיז ליה אי לעילאי מחיק ליה. דכתיב בין סהדא לסהדא. אי הכי אימ' סיפא הוא על המחק ועדיו על הנייר פסול. אמאי וניכתבו הכי אנחנא סהדי חתימינן על הנייר ושטר על המחק. סוף סוף הדר מחיק וכתי' מאי דבעי. והא אמרת אינו דומה נמחק פעם אחת לנמחק שני פעמים ה"מ היכא דחתימי סהדי על המחקא. אבל הכא כיון דעל הנייר חתימי לא ידיע לייתי מגילתא אחריתי [ולמחוק ולדמי. לא דמי מחקא] דהא מגילתא [למחקא דהא מגילתא]. וליקבליה לחתימת ידיה בבי דינא ולימחוק ולידמי. אמר רב הושעיא אינו דומה נמחק בן יומו לנמחק בן שני פעמים . ולישהייה א"ר ירמיה חיישי' לב"ד טועין ולא ידעו לדקדק כל כך לשהותו להכשיר שטר פסול. הילכך פסקוה למילתיה ופסלוה כל שטר שעל המחק ועדיו על הנייר:
גופא אמר רב שטר הבא הוא ועדיו על המחק כשר. וא"ת הלא חוזר ומוחק את השטר ויזייף וכותב וחתימי עדים. אינו דומה חתימת עדים שחתום על נמחק פעם אחת לנמחק שתי פעמים ויהיה ניכר הזיוף. וליחוש דילמא שדי דיו אמקום עדים מעיקרא ומחיק ליה דכי הדר ומחיק הוה לי' אידי ואידי נמחק שני פעמים. אמר אביי קסבר רב אין העדים חותמין על השטר אלא א"כ נמחק בפניהם. ואם יראה מקום חתימתן משונה במחיקה מן העליון לא יחתמו. מיתיבי הוא על הנייר ועדיו על המחק כשר. אם יש מכירין לחתימתם או שהיה כתב ידן יוצא ממקום אחר ואמאי ליחוש דילמא מחיק ליה וכתיב מאי דבעי דהוה ליה אידי ואידי נמחק פעם אחת. דכתיב הכי אנחנא סהדי חתימינן על מחקא ושטרא כתב על ניירא דכתי' היכא אי לתתאי גאיז ליה אי לעילאי מחיק ליה. דכתיב בין סהדא לסהדא. אי הכי אימ' סיפא הוא על המחק ועדיו על הנייר פסול. אמאי וניכתבו הכי אנחנא סהדי חתימינן על הנייר ושטר על המחק. סוף סוף הדר מחיק וכתי' מאי דבעי. והא אמרת אינו דומה נמחק פעם אחת לנמחק שני פעמים ה"מ היכא דחתימי סהדי על המחקא. אבל הכא כיון דעל הנייר חתימי לא ידיע לייתי מגילתא אחריתי [ולמחוק ולדמי. לא דמי מחקא] דהא מגילתא [למחקא דהא מגילתא]. וליקבליה לחתימת ידיה בבי דינא ולימחוק ולידמי. אמר רב הושעיא אינו דומה נמחק בן יומו לנמחק בן שני פעמים . ולישהייה א"ר ירמיה חיישי' לב"ד טועין ולא ידעו לדקדק כל כך לשהותו להכשיר שטר פסול. הילכך פסקוה למילתיה ופסלוה כל שטר שעל המחק ועדיו על הנייר:
2