אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא רי״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 217
א׳ורב יהודאי [גאון] נמי מוקי להאי דחזקיה בהלכות עדות שלו. כגון דהוה קרוב חתים ברישא כי היכי דלא תיקשי אדרב יהודה דאמר במסכת מכות אפי' בדיני ממונות נמצא אחד מהם קרוב או פסול עדותן בטילה דהיכא דחתים קרוב ברישא מוכחא מילתא דלכבוד הוא דעבד ולא לעדות אחתמיה. ובהא כ"ע מודו. והכי תני בתוספתא שטר שחתמו עליו חמשה ונמצאו שלשה ראשונים קרובים או פסולים תתקיים העדות בשאר עכ"ל. וכן פי' רבינו ברוך זצ"ל מארץ יון דבמילוי ב' שיטין חלק מיירי. וכתב רבי' יצחק בר מרדכי זצ"ל נראה לי כדפירש בקונט' דדוקא שהן חתומין בתחילה בתוך המילוי שיהו נראין שלשם המלוי נכתבו ולא לשם עדות. אבל אם הן חתומים אחר הכשרים נר' שהשטר פסול. הואיל שאין לתלות חתימתן בשום דבר אחר כי אם לשום עדות. ומביא אני ראיה ממסכתא גיטין פ"ב איתמר אמר לעשרה כתבו גט לאשתי. א"ר יוחנן שנים משום עדים וכולם משום תנאי ורשב"ל אמר כולם משום עדים ומסקנא דהיכא דאמר כולכם פליגי. ואיכא בינייהו נמצא אחד קרוב או פסול. לר' יוחנן דאמר כולם משום עדים פסול. ולרשב"ל דאמר משום תנאי כשר. ומסיק אליבא דרשב"ל אי חתים בתחילה קרוב או פסול אמרי לה כשר. ואמרי לה פסול. אמרי לה כשר דתנאי. ואמרי לה פסול אתי לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא. ונראה לי פי' דאתי לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא כלומר הואיל דאי אפשר בלא חתימתו של אותו קרוב. שהרי צריך לקיים התנאי אם יחתום בתחילה ועושה עצמו עיקר לחתום בתחילה. אתי לאיחלופי ולומר הקרובים כשרים בחתימת השטר ויכשירו השטר בחתימת קרובים. דלא דמי להתם למילאהו בקרובים שאיפשר להיות בלא חתימתו. דאי בכשרים מילאהו כ"ש דכשר. הכי מוכחא מילתא דאין לשם עדות נחתם אלא כדי למלאות ולא אתי לאיחלופי. ולא דמי נמי לגט קרח דיכול למלאות בקרובים. ולא חיישינן אי חתים בתחילה בין באמצע בין בסוף. דהתם נמי אפשר בלא חתימתו. ומוכחא מילתא דלא חתים לשם עדות אלא כדי למלאו' קשרים. ובכ"מ שיחתום בין קשרים מוכח שלמלאות בא ולא אתי לאיחלופי הרי מוכיח משם דבכל מקום שהקרוב חתום במקום שאינו יכול לתלות חתימתו בדבר אחר אלא לעדות שנפסל השטר בכך. כן נראה לי לפרש ואז כל ההלכות נוחות. ואיני יודע אם ר' עקיבה היה חולק בכאן כמו בגט קרח דאמ' אין משלימין עליו אלא קרובים הראויין להעיד עליו במקום אחר אבל עבד או גזלן לא. וא"כ הך ברייתא דלא כר"ע אתיא דקתני קרוב או פסול דהיינו גזלן עכ"ל. וכן כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל פי' מילאהו בקרובים שחתמו אלו קרובים במילוי שני שיטין:
1
ב׳[דף קס"ג ע"א]
(אמר) ר' שבתי משמיה דחזקיה אמר שני שיטין שאמרו כשיעור כתב ידי עדים שהוא יותר מכדי שיעור ידי סופר. מאי טעמא דכל דמזייף לאו לגבי סופר אזיל אולי לא יאבה ולא ישמע לו לאודועיה אנפשיה אלא עושה בצנעה בתוך ביתו ואינו יודע לכוין ידו בכתיבה דקה כמו סופר:
(אמר) ר' שבתי משמיה דחזקיה אמר שני שיטין שאמרו כשיעור כתב ידי עדים שהוא יותר מכדי שיעור ידי סופר. מאי טעמא דכל דמזייף לאו לגבי סופר אזיל אולי לא יאבה ולא ישמע לו לאודועיה אנפשיה אלא עושה בצנעה בתוך ביתו ואינו יודע לכוין ידו בכתיבה דקה כמו סופר:
2
ג׳[שם]
איבעיא להו שני שיטין הן ואוירן שיהא כשיעור כתיבה דקה כמו סופר. השיטות חלק בנתיים אז נפסל. אבל בפחות מיכן אינו נפסל. או הן בלא אוירן. אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא הן ואוירן. דאי ס"ד הן בלא אוירן למאי חזיא והלא יהא ניכר הזיוף לפי שצריך לכתוב אותיות דקות יותר משאר השטר כדי לתת חלק בין שיטה לשיטה. ואם יכתוב כתיבה גסה גם עתה ניכר הזיוף שאין חלק בינתיים כשאר השיטות שבשטר. רב יצחק בר אלעזר משמיה דחזקיה אמר כגון לך לך זה על גב זה כדי שאם יהו שני לך בשני השיטין זה בעליונה וזה בתחתונה צריך שלא יגע משך גובה הלמד של לך התחתון לתגיה דך' של לך העליון. דהא זימנין דמהנדזי בהדי הדדי ך' רשיטה העליונה ול' דשיטה התחתונה. אלמא קסבר שני שיטין וארבעה אוירין. שני אוירות בין שני השיטין משום ך' דעליונה ול' דתחתונה ואויר' למעלה משיטה העליונה. בשביל גובה ל' של ך' העליונה ואויר למטה מן השניה בשביל ך' של לך התחתון. רב חייא בר אמי משמי' דעול' אמר כגון ל' מלמעלה וך' מלמטה. אלמא קסבר שני שיטין ושלשה אוירין. דבין שני השיטין די לנו באויר אחר שיכול לאמן את ידו וירחיק ראש הל' התחתונה מכנגד רגל הך' העליונה. רבבהו אמר כגון ברוך בן לוי בשיטה אחת. אלמא קסבר שני שיטין ושלשה אוירין. שני אוירין איכא הכא חד למעלה בשביל ל' דלוי וחד למטה בשביל ך' דברוך:
איבעיא להו שני שיטין הן ואוירן שיהא כשיעור כתיבה דקה כמו סופר. השיטות חלק בנתיים אז נפסל. אבל בפחות מיכן אינו נפסל. או הן בלא אוירן. אמר רב נחמן בר יצחק מסתברא הן ואוירן. דאי ס"ד הן בלא אוירן למאי חזיא והלא יהא ניכר הזיוף לפי שצריך לכתוב אותיות דקות יותר משאר השטר כדי לתת חלק בין שיטה לשיטה. ואם יכתוב כתיבה גסה גם עתה ניכר הזיוף שאין חלק בינתיים כשאר השיטות שבשטר. רב יצחק בר אלעזר משמיה דחזקיה אמר כגון לך לך זה על גב זה כדי שאם יהו שני לך בשני השיטין זה בעליונה וזה בתחתונה צריך שלא יגע משך גובה הלמד של לך התחתון לתגיה דך' של לך העליון. דהא זימנין דמהנדזי בהדי הדדי ך' רשיטה העליונה ול' דשיטה התחתונה. אלמא קסבר שני שיטין וארבעה אוירין. שני אוירות בין שני השיטין משום ך' דעליונה ול' דתחתונה ואויר' למעלה משיטה העליונה. בשביל גובה ל' של ך' העליונה ואויר למטה מן השניה בשביל ך' של לך התחתון. רב חייא בר אמי משמי' דעול' אמר כגון ל' מלמעלה וך' מלמטה. אלמא קסבר שני שיטין ושלשה אוירין. דבין שני השיטין די לנו באויר אחר שיכול לאמן את ידו וירחיק ראש הל' התחתונה מכנגד רגל הך' העליונה. רבבהו אמר כגון ברוך בן לוי בשיטה אחת. אלמא קסבר שני שיטין ושלשה אוירין. שני אוירין איכא הכא חד למעלה בשביל ל' דלוי וחד למטה בשביל ך' דברוך:
3
ד׳[שם]
אמר רב לא שנו שני שיטין דפסול אא"כ הרחיק בין העדים לשטר. אבל בין העדים לקיום הנקרא אשראתא אפי' טובא נמי כשר. מאי שנא בין עדים לשטר דילמא מזייף וכתיב בין עדים לאשראתא נמי מזייף וכתיב. דמטייט ליה בדיו ומלכלכם ואינו יכול לכתוב עוד שום זיוף. בין עדים לשטר נמי מטייט ליה. אמרי עדים אטיוטא חתימי ולא אעיקרו של שטר. בין עדים לשארא נמי אמרי בי דינא אטיוטא הוא דחתימי. בי דינא אטיוטא לא חתמי. וליחוש דילמא גייר ליה לעילאי ומחיק ליה לאטיוטא וכתיב מאי דבעי. וכתב הוא והלואתו ועדיו מזויין על המחק דאמר רב שטר הבא [הוא] ועדיו על המחק כשר דמה לי אם חתמו עדים על קלף חלק או על קלף שחור הואיל ואנו מכירין חתימת ידיהם. וגם העליון לא נמחק אלא פעם אחת כמו מקום שהעדים חתומין בו. וגם אשרתא אע"פ שאנו מכירין חתימת ידי עדים מלמעלה שעל המחק נסמוך על אשרתא שאחריו שמקיימות חתימת העדים. והילכך יכול למחוק אטיוטא ולזייף העדים:
אמר רב לא שנו שני שיטין דפסול אא"כ הרחיק בין העדים לשטר. אבל בין העדים לקיום הנקרא אשראתא אפי' טובא נמי כשר. מאי שנא בין עדים לשטר דילמא מזייף וכתיב בין עדים לאשראתא נמי מזייף וכתיב. דמטייט ליה בדיו ומלכלכם ואינו יכול לכתוב עוד שום זיוף. בין עדים לשטר נמי מטייט ליה. אמרי עדים אטיוטא חתימי ולא אעיקרו של שטר. בין עדים לשארא נמי אמרי בי דינא אטיוטא הוא דחתימי. בי דינא אטיוטא לא חתמי. וליחוש דילמא גייר ליה לעילאי ומחיק ליה לאטיוטא וכתיב מאי דבעי. וכתב הוא והלואתו ועדיו מזויין על המחק דאמר רב שטר הבא [הוא] ועדיו על המחק כשר דמה לי אם חתמו עדים על קלף חלק או על קלף שחור הואיל ואנו מכירין חתימת ידיהם. וגם העליון לא נמחק אלא פעם אחת כמו מקום שהעדים חתומין בו. וגם אשרתא אע"פ שאנו מכירין חתימת ידי עדים מלמעלה שעל המחק נסמוך על אשרתא שאחריו שמקיימות חתימת העדים. והילכך יכול למחוק אטיוטא ולזייף העדים:
4
ה׳[שם ע"ב]
קסבר רב כל כי האי גוונא אין מקיימין אותו מאשרתא שבו כל שטר שיש בו הנפק והוא ועדיו על המחק לא סמכי' אאשרתא ולא יתקיים אלא בהכרת ידי עדים הכתובה על המחק. ור' יוחנן אמר לא שנו אלא בין עדים לשטר אבל בין עדים לאשרתא אפי' שיטה אחת פסול ואע"ג דמטייט. מאי שנא בין עדים לאשרתא דילמא גאיז ליה לעילאה וכתב הוא ועדיו בשיטה אחת וקסבר ר' יוחנן שטר הבא הוא ועדיו בשיטה אחת כשר דהיינו שטר שכולו כתוב בשיטה אחת וגם העדים חתומין באותה שיטה כשר ויכול לחתוך את העליון ויכתוב שטר ועדים שקרים באותה ואנו נסמוך אאשרתא לקיימו. אי הכי בין העדים לשטר נמי דילמ' גאיז ליה לעילאי וכתיב ביה מאי דבעי וחתימי סהדי. קסבר שטר הבא הוא בשיטה אחת ועדיו בשיטה אחת פסול. וליחוש דילמא כתיב הוא ועדיו בשיטה אחת ואמר אנא לרבות בעדים הוא דעבדי. קסבר כל כי האי גוונא אין מקיימין אותו מן עדים של מטה אלא מן העדים של מעלה:
קסבר רב כל כי האי גוונא אין מקיימין אותו מאשרתא שבו כל שטר שיש בו הנפק והוא ועדיו על המחק לא סמכי' אאשרתא ולא יתקיים אלא בהכרת ידי עדים הכתובה על המחק. ור' יוחנן אמר לא שנו אלא בין עדים לשטר אבל בין עדים לאשרתא אפי' שיטה אחת פסול ואע"ג דמטייט. מאי שנא בין עדים לאשרתא דילמא גאיז ליה לעילאה וכתב הוא ועדיו בשיטה אחת וקסבר ר' יוחנן שטר הבא הוא ועדיו בשיטה אחת כשר דהיינו שטר שכולו כתוב בשיטה אחת וגם העדים חתומין באותה שיטה כשר ויכול לחתוך את העליון ויכתוב שטר ועדים שקרים באותה ואנו נסמוך אאשרתא לקיימו. אי הכי בין העדים לשטר נמי דילמ' גאיז ליה לעילאי וכתיב ביה מאי דבעי וחתימי סהדי. קסבר שטר הבא הוא בשיטה אחת ועדיו בשיטה אחת פסול. וליחוש דילמא כתיב הוא ועדיו בשיטה אחת ואמר אנא לרבות בעדים הוא דעבדי. קסבר כל כי האי גוונא אין מקיימין אותו מן עדים של מטה אלא מן העדים של מעלה:
5