אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא רט״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 216
א׳כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל נראה לי כגיר' הספרים צריך שיכתוב ודין קיומיהון וה"פ צריך שיכתוב ומה שעל המחק תיבה פלו' או אות פלו' זה יהא קיומו. ויש לתמוה ולהקשות על מה שנהגו עתה לקיים המחקין והתלויות דביני חטי בשיטה אחרונה סמוך לשריר וקיים. והלא יכול לבא לידי קלקול. שהרי בהלכה זו משמע שהרשות בידו אם רוצה לכתוב שריר וקיים אם רוצה בלא שריר וקיים שהרי לא תקנו שריר וקיים אלא בגט מקושר בלבד ואליבא דרב הונא ולר' ירמיה בר אבא אפי' במקושר לא תקנו. ומעתה יש לחוש לשמא לא כתב שריר וקיים בראשונה. וגם לא החזיר מענינו של שטר כשהעדים חתמו והרחיק שיטה אחת כמו שאמרו חכמים. ולאחר שחתמו העדים מחק למעלה מן השטר מה שרצה וחזר מענינו של שטר בשיטה שהניח חלקו בין הכתב לעדים. וקיים המחק באותה שיטה וכתב שריר וקיים. ועוד אין לך לימוד גדול מקיום המחק שאנו למידין משיטה אחרונה. ונר' למורי דהואיל שתקנו לחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה הרי הוא כמו שריר וקיים במקושר אליבא דרב הונא לפיכך אין לחוש שהרי אין לעדים לחתום עד שיראו אם חזר מענינו של שטר. ואח"כ יזייף אינו כלום כמו אחר שריר וקיים אליבא דרב הונא במקושר לעיל דמשמע דאינו יכול לזייף. וגם לשמא ימחוק ליכא למיחש שהמחק במקום חזרת השטר. וכשיעור חזרת השטר לא יהא מקויים. ומביא ראיה מהא דאמרי' בפ"ק דגיטין אמר רבא האי שטרא פרסאה דמסריה ניהליה באפי סהדי ישראל מגבי ביה מבני חדי כו'. והא בעינן צריך שיחזור מענינו של שטר בשיטה אחרונה כדמהדר. היינו משמע דמעכב אם לא יחזור. ואני אומר שאין ראיה משם דבגט אם לא יחזור מענינו אלא גופו של גט יהא גט בשיטה אחרונה ותנן אין למידין הימנו שהגט יהיה חסר שיטה אחת ופסול. ולשם הוא כמו שבכאן אומר וצריך שיחזור מענינו דעצה טובה קמ"ל שאם כתב גוף השטר גם בשיטה אחרונה ואין אנו למידין הימנה נמצא שבטל שטר אם גופו של שטר עומד בשיטה אחרונה. וזה שאמר בקונט' דהאי וצריך שיחזור מענינו של שטר וכו' דמיירי במקום שאין כתוב שריר וקיים אבל במקום שכתוב אין צריך לחזור לפי שאין למידין משיטה אחרונה. אין נראה לי דהואיל דאינו דוקא כתיבת שריר וקיים בגט פשוט אלא אם רצה אינו כותב. היכא דכתוב נמי אין מועיל שיכול לבא לידי זיוף. כמו שכתבתי למעלה דיש לחוש לשמא לא היה כתו' כו שריר וקיוס והניח שיטה אחת וחתם העדים בהרחקה שיטה אחת וזה אחר כך יזייף ויכתוב מה שירצה בשיטה חלק ויכתוב שריר וקיים. לפיכך אין למידין משיטה אחרונה אפילו היכא דכתב בה שריר וקיים:
1
ב׳[שם ע"ב]
הרחיק את העדים שני שיטין מן הכתב פסול פחות מיכן דהיינו שיטה ומחצה כשר. היו עדים חתומין וכו' פי' רבינו שמואל זצ"ל ה"ג בפר"ח היו עדים חתומין על על השטר ונמצאו שנים הראשונים קרובים או פסולים תתקיים העדות בשאר. מסייע ליה לחזקיה דאמר מילאהו בקרובים כשר פי' אם היה בין הכתב לעדים חלק כשיעור בין שני שיטין ומילא מקום החלק בקרובים השטר ההוא כשר הוא ומקיימין אותו בשאר עדים שבו ולא נמצאו דברי חזקיה בפי' התלמוד. וי"ל בגט קרח מדברי חזקיה. ונראין דברי חזקיה כדברי ר' עקיבה דתנן במסכתא גיטין גט קרח הכל משלימין עליו כדברי ב"ש . ר' עקיבה אומר אין משלימין עליו אלא קרובים הראויין להעיד במקום אחר. כן פר"ח. ולי נראה לשון הראשון שסוף הברייתא דקתני היו עליו ארבעה או חמשה כו'. ודאי מעין תחילתו מיירי במילוי שני שיטין [הפוסלים את השטר כדקתני רישא ובא לומר שמילוי קרובים מכשירו והיינו דקאמר מסייע ליה לחזקיה דאיירי נמי במילוי שני שיטין] חלק דאי ברייתא בעלמא מיירי בלא מילוי שיטין ולאורויי [דין] עדים פסולים שתתקיים העדות בשאר ליתנייה במסכת מכות גבי פלוגתא דרבי ור' יוסי דפליגי התם בדיני ממונות אם תתקיים העדות בשאר אם לאו. וחזקיה אי בגט קרח מיירי מה צריך סיוע מן הברייתא. ממתני' דגיטין דבן ננס ור' עקיבה יכול לסייעו. וחזקיה מתני' אתא לאשמועינן בתמיה. ואל תתמה מזה החלק כי בהיותו השטר חלק פסול. ואם מלאהו בפסולין לעדות כשר. שהרי סוכה בהיות בה אויר ג' טפחים פסולה. ואם מילאהו בסכך פסול כגון בדבר המקבל טומאה הוכשרה הסוכה שאין סכך פסול אלא בד' טפחים:
הרחיק את העדים שני שיטין מן הכתב פסול פחות מיכן דהיינו שיטה ומחצה כשר. היו עדים חתומין וכו' פי' רבינו שמואל זצ"ל ה"ג בפר"ח היו עדים חתומין על על השטר ונמצאו שנים הראשונים קרובים או פסולים תתקיים העדות בשאר. מסייע ליה לחזקיה דאמר מילאהו בקרובים כשר פי' אם היה בין הכתב לעדים חלק כשיעור בין שני שיטין ומילא מקום החלק בקרובים השטר ההוא כשר הוא ומקיימין אותו בשאר עדים שבו ולא נמצאו דברי חזקיה בפי' התלמוד. וי"ל בגט קרח מדברי חזקיה. ונראין דברי חזקיה כדברי ר' עקיבה דתנן במסכתא גיטין גט קרח הכל משלימין עליו כדברי ב"ש . ר' עקיבה אומר אין משלימין עליו אלא קרובים הראויין להעיד במקום אחר. כן פר"ח. ולי נראה לשון הראשון שסוף הברייתא דקתני היו עליו ארבעה או חמשה כו'. ודאי מעין תחילתו מיירי במילוי שני שיטין [הפוסלים את השטר כדקתני רישא ובא לומר שמילוי קרובים מכשירו והיינו דקאמר מסייע ליה לחזקיה דאיירי נמי במילוי שני שיטין] חלק דאי ברייתא בעלמא מיירי בלא מילוי שיטין ולאורויי [דין] עדים פסולים שתתקיים העדות בשאר ליתנייה במסכת מכות גבי פלוגתא דרבי ור' יוסי דפליגי התם בדיני ממונות אם תתקיים העדות בשאר אם לאו. וחזקיה אי בגט קרח מיירי מה צריך סיוע מן הברייתא. ממתני' דגיטין דבן ננס ור' עקיבה יכול לסייעו. וחזקיה מתני' אתא לאשמועינן בתמיה. ואל תתמה מזה החלק כי בהיותו השטר חלק פסול. ואם מלאהו בפסולין לעדות כשר. שהרי סוכה בהיות בה אויר ג' טפחים פסולה. ואם מילאהו בסכך פסול כגון בדבר המקבל טומאה הוכשרה הסוכה שאין סכך פסול אלא בד' טפחים:
2