אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא כ״בOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 22
א׳ויש שפירשו זבל של אכסנאי וגולפי ושדריא שדרך האכסנאים להניחן חולקין אותן בעלי אכסניא לפי בני אדם. וכלשון הזה פי' הרב ר' ברוך מארץ יון זצ"ל ופסק שכן הלכה. דתניא נמי הכי הזבל שבחצר מתחלק לפי פתחים לזבל השדות לפי שדרך הפתחים השליכוהו שם עד שנעשית אשפה. אכסניא מתחלקת לפי בני אדם. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל הא דאמרינן בני מבוי מעכבין עליו ה"מ בני מבוי שאינו מפולש מפני שמרבה עליהן את הדרך אבל מבוי מפולש אין מעכבין עליו דהוה ליה רשות הרבים עכ"ל. וכן פר"ת זצ"ל:
1
ב׳[שם]
אמר רב הונא אחד מבני מבוי שביקש לסתום כנגד פתחו בני מבוי מעכבין עליו מפני שמרבה עליהן את הדרך פירש"י זצ"ל שביקש לסתום כנגד פתחו להקיף מחיצות סביב ארבע אמותיו שיש לו במבוי כנגד פתחו. בני מבוי מעכבין עליו שמרבה עליהם הדרך ההולך מראשו לצד סופו צריך להקיף סביב המחיצה. וקשה לרבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דלא מצינו שיהו ארבע אמות לפתח במבוי. ונראה לפרש כפר"ח זצ"ל כגון שיש לראובן חצר בסוף המבוי וביקש לסתום כנגד פתחו כל רוחב המבוי והוא פנימי לכולם שהמבוי סתום לצד א' ופתוח לצד אחר שאינו מפולש והוא עומד אצל הסתימה. והשתא קאמר ר"ה שמעכבין עליו בני המבוי אע"פ שהם חיצונים מפני שמרבה עליהם את הדרך פי' רגל בני אדם שיכולים לומר בני המבוי עד עכשיו כשהיו רבים בני אדם במבוי היו דוחקים ונכנסים עד סוף המבוי ועכשיו שסתמת הרבית עלינו בני אדם הדורכין במבוי. ואין לתמוה על לשון מרבה עליהן את הדרך דבענין זה מצינו בתוספתא דמגילה דמכילתין פ"ק דתניא יש לו חנות ברשות הרבים וביקש לפתחה לחצר השותפים יכולין לעכב על ידו מפני שמרבה עליהן את הדרך פי' שבני אדם מרבין ונכנסין דרך חנותו. אלמא מרבה עליהם את הדרך היינו רגלי בני אדם. ותנן בפ' חזקת הבתים לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנו לחצר השותפין. ואמרי' בגמ' מאי טעמא מפני שמרבה עליהן את הדרך והיינו רגלי בני אדם. וכפירוש זה פי' רבינו הרב ר' ברוך מארץ יון זצ"ל בפירושיו. מיתיבי חמש חצרות הפתוחות למבוי זה אצל זה לארכו וסתם מבואות סתומין הן בסופו ואחד מקצותיו פתות לרשות הרבים וכל שיש לו דרך יש לו תשמיש שאינו מעכב דרך המבוי כולן משתמשות עם החיצונה והחיצונה משתמשת לעצמה. כנגדה באורך המבוי אבל לא כנגד חברותיה שאין לה עליהן דרך והשאר כולן משתמשות עם השניה והשניה משתמשת לעצמה ומשתמשת עם החיצונה נמצאת הפנימית משתמשת עם כולן ומשתמשת לבדה לעצמה קשיא לרב הונא דאמר כולן מעכבין עליו ואפי' החיצונים מעכבין על הפנימיים. תנאי היא דתניא אחד מבני מבוי שביקש להחזיר פתחו למבוי אחר בני מבוי מעכבין עליו. היה סתום שהיה לו מקום פתח פתוח וסתמו ולאחר זמן נמלך לפותחו אין בני מבוי מעכבין עליו דברי רבי ר' שמעון בן אלעזר אומר חמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות במבוי חצרות מאן דכר שמייהו חסורי מיחסרא והכי קתני חמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות עם החיצונה והחיצונה משתמשת לעצמה והשאר כולן משתמשות עם השניה והשניה משתמשת לעצמה ומשתמשות עם החיצונה נמצאת הפנימי' משתמש' עם כולן ומשתמשת לעצמה דברי רבי ר' שמעון בן אלעזר אומ' חמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות בכל המבוי ואפי' החיצונה עם הפנימית. ורב הונא כר' שמעון בן אלעזר:
אמר רב הונא אחד מבני מבוי שביקש לסתום כנגד פתחו בני מבוי מעכבין עליו מפני שמרבה עליהן את הדרך פירש"י זצ"ל שביקש לסתום כנגד פתחו להקיף מחיצות סביב ארבע אמותיו שיש לו במבוי כנגד פתחו. בני מבוי מעכבין עליו שמרבה עליהם הדרך ההולך מראשו לצד סופו צריך להקיף סביב המחיצה. וקשה לרבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דלא מצינו שיהו ארבע אמות לפתח במבוי. ונראה לפרש כפר"ח זצ"ל כגון שיש לראובן חצר בסוף המבוי וביקש לסתום כנגד פתחו כל רוחב המבוי והוא פנימי לכולם שהמבוי סתום לצד א' ופתוח לצד אחר שאינו מפולש והוא עומד אצל הסתימה. והשתא קאמר ר"ה שמעכבין עליו בני המבוי אע"פ שהם חיצונים מפני שמרבה עליהם את הדרך פי' רגל בני אדם שיכולים לומר בני המבוי עד עכשיו כשהיו רבים בני אדם במבוי היו דוחקים ונכנסים עד סוף המבוי ועכשיו שסתמת הרבית עלינו בני אדם הדורכין במבוי. ואין לתמוה על לשון מרבה עליהן את הדרך דבענין זה מצינו בתוספתא דמגילה דמכילתין פ"ק דתניא יש לו חנות ברשות הרבים וביקש לפתחה לחצר השותפים יכולין לעכב על ידו מפני שמרבה עליהן את הדרך פי' שבני אדם מרבין ונכנסין דרך חנותו. אלמא מרבה עליהם את הדרך היינו רגלי בני אדם. ותנן בפ' חזקת הבתים לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנו לחצר השותפין. ואמרי' בגמ' מאי טעמא מפני שמרבה עליהן את הדרך והיינו רגלי בני אדם. וכפירוש זה פי' רבינו הרב ר' ברוך מארץ יון זצ"ל בפירושיו. מיתיבי חמש חצרות הפתוחות למבוי זה אצל זה לארכו וסתם מבואות סתומין הן בסופו ואחד מקצותיו פתות לרשות הרבים וכל שיש לו דרך יש לו תשמיש שאינו מעכב דרך המבוי כולן משתמשות עם החיצונה והחיצונה משתמשת לעצמה. כנגדה באורך המבוי אבל לא כנגד חברותיה שאין לה עליהן דרך והשאר כולן משתמשות עם השניה והשניה משתמשת לעצמה ומשתמשת עם החיצונה נמצאת הפנימית משתמשת עם כולן ומשתמשת לבדה לעצמה קשיא לרב הונא דאמר כולן מעכבין עליו ואפי' החיצונים מעכבין על הפנימיים. תנאי היא דתניא אחד מבני מבוי שביקש להחזיר פתחו למבוי אחר בני מבוי מעכבין עליו. היה סתום שהיה לו מקום פתח פתוח וסתמו ולאחר זמן נמלך לפותחו אין בני מבוי מעכבין עליו דברי רבי ר' שמעון בן אלעזר אומר חמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות במבוי חצרות מאן דכר שמייהו חסורי מיחסרא והכי קתני חמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות עם החיצונה והחיצונה משתמשת לעצמה והשאר כולן משתמשות עם השניה והשניה משתמשת לעצמה ומשתמשות עם החיצונה נמצאת הפנימי' משתמש' עם כולן ומשתמשת לעצמה דברי רבי ר' שמעון בן אלעזר אומ' חמש חצרות הפתוחות למבוי כולן משתמשות בכל המבוי ואפי' החיצונה עם הפנימית. ורב הונא כר' שמעון בן אלעזר:
2