אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא רכ״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 224

א׳כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל מיכן שהמחק שאין כתוב עליו כלום אינו פוסל את השטר (אפי' אינו פוסל את השטר) אפילו אינו מקויים והוא שהיה נקרא יפה תיבה אצל תיבה שאינה מעכב קריאת השטר המחק שבנתיים. או אפי' מעכב כמו בכאן דאינון ונמחק. אם נוכל לתלות מה שהיה כתוב ונמחק בדבר שאין בו פסול כל השטר כולו לא פסלינן. והכל לפי הענין שיתראה לפני ב"ד. עכ"ל:
1
ב׳[שם]
שטר שכתוב בו כסף לוה פלו' מפלו' אין פחות מדינר כסף. כתוב בו כסף דינרין או דינרין כסף אין פחות משני דינרין כסף דהכי משמע כסף שני דינרין לוה פלו'. כתוב בו כסף בדינרי אין פחות משני דינרי זהב דהכי משמע כסף לוה פלו' מפלו' שוה שני דינרי של זהב. אמר מר כסף אין פחות מדינר כסף. ואימא נסכא א"ר אלעזר דכתב ביה מטבע. ואימא פריטי אמר רב פפא באתרא דלא סגו פריטי דכספא. ת"ר זהב אין פחות מדינר זהב. זהב דינר או דינרי זהב אין פחות מב' דינרי זהב. זהב בדינרין אין פחות מבשני דינרין כסף זהב. שאותו זהב שלוה הימנו שוה ב' דינ' כסף. אמר מר זהב אין פחות מדינר זהב. אימא נסכא א"ר אלעזר דכתב ביה מטבע. ואימא פריטי. פריטי דדהבא לא עבדי אינשי. זהב בדינרין אין פחות משני דינרי כסף. אימ' דהבא פריכא בתרי דינא דהבא. אמר אביי יד בעל השטר על התחתונה. אי הכי רישא נמי אמר רב אשי רישא דכתב דינרין וסיפא דכתב דינר . ודינרין משמע של כסף:
2
ג׳[דף קס"ו ע"א]
מתני' כתב בו בשטר מלמעלה מנה ומלמטה מאתים כשכופל דבריו בשטד מאתים. מלמעלה מאתים ומלמטה מנה הכל הולך אחר התחתון אלא שלא יהא כתוב בשיטה אחרונה. וא"כ למה כותבין את העליון הואיל ובסוף דבר חוזר וכופל את דבריו כעין שכותבין ושונין אחריות ממון זה כך וכך קבלתי עלי ועל ירתאי בתראי שאם תמחק אות אחת מן התחתון ילמד מן העליון:
3