אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא רכ״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 226

א׳רבינו יצחק אלפס זצ"ל פי' ספל סאה קפל קביל ופלגא. ותו פי' מענין תיקו באלו מציאות ובהמפקיד:
1
ב׳[שם]
ההוא שטרא דהוה כתב ביה שית מאה וזוזא. שלחה רב משרשיא קמיה דאביי שית מאה אסתירי וזוזא. פי' אסתירי סלעים. או דילמא שית מאה זזוזי וזוזא או דילמא שית מאה פריטי וזוזא. א"ל דל פריטי דלא כתבי אינשי בשטר אסוכי מסכי להו ומשרו להו זוזי פי' סוכמים אותן בדינר במקום קצב פרוטות כותבין דינר. מאי אמרת שית מאה זוזי וזוזא. או שית מאה איסתירי וזוזא יד בעל השטר על התחתונה:
2
ג׳[דף קס"ז ע"א]
אמר אביי מתלתא עד עשרה לא ליכתוב איניש בסוף שיטה. דילמא מזייף לתלת תלתין ולארבע ארבעין ולחמש חמשין וכן עד לעשר עשרין. אבל אחד עשר לא יכול לזייפו דצריך למיכתב אחד ועשרים וכי כתיב בין אחד עשר וי"ו ונראה רחוק ומינכר. ואי איתרמי ארבעה או חמשה בסוף שיטה ליהדר וליכתביה להאי סכומא עד דמתרמי ליה באמצע השיטה ראפי' אם זייף למעלה וכתב עשרין אין למידין אלא מן התחתון כדאמר במתני'. ההוא דהוה כתיב ביה תילתא בפרדיסא. כך היה כתוב בשטר זבינת לפלו' בגינתא ראית לי תילתא בפרדיסא. אזל לוקח מחקיה לגביה רבית מיכן ומיכן ושווי ופרדיסא וא"ל מכרת לי תילתא דגינתא וכל הפרדס כולו והא שטרא אתא לקמיה דאביי א"ל אמאי רווח ליה עלמא כולי האי כפתיה ואודי:
3