אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא רל״הOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 235
א׳רבינו ברוך זצ"ל. וכן רבינו יצחק אלפס זצ"ל שניהם פסקו הלכה כת"ק. מאי טעמא אין כותבין לו אחריות אמר רב ספרא לפי שאין כותבין שני שטרות על שדה אחת. דילמא אתי בעל חוב וטריף לה להא שדה שאבד שטרו שהיה לו על שדה זו וכתבו לו שטר אחר עליה. וכיון דנטרפה מידו אזיל בהאי שטרא דכתבו ליה וטריף ללקוחות שקנה אחר שקנה הוא ויעשה קינוניא עם בעל חוב שנטרפה ממנו. ויאמר לו שוף לי דאיקום בה כלומר אל תערער עלי עתה כלום עד שיתיישן הדבר והדר תא וערער עלי זימנא אחריתי ועביר הכי ובתר זמן מערער עליה וטריף ליה מיניה והדר אזיל הקונה שאמר אבד שטרי וכתבו לו אחר. ומפיק ליה לההוא שטרא שכתבו לו על שדה זו ואזיל [בעל] חוב וטריף ליה ללקוחות ופריך וכיון דקרעתיה לשטרא דמלוה בזימנא קמייתא במאי אתי השתא וטריף. לא צריכא דקא אתי מכח אבהתי לכך אין כותבין שני שטרות דחיישינן דילמא לאו בכח הלואה יבא ויטרוף אלא יבא ויטרוף כי זו השדה גזלה מאבותיי זה שמכרה לך. והביא עדים כי זו שדה של אבותיו כי המוכר שמכרה לזה גזלה מאבותיו והוציאה מידו והעמידוה ביד המערער וכתבו ללוקח שנטרפה מידו יש לו רשות לטרוף הלקוחות דלקנו קרקע מן המוכר שמכר שדה הגזולה. והלך וטרף וקרע שטר המקנה שבידו ועשה קינוניא הלוקח עם הנגזל שלקח השדה מידו. ואמר ליה שוף לי ועשה כך ואחר ד' וה' שנים עוד בא הנגזל והביא עדים כי שדה זו גזלה המוכר הזה ומכרה לזה וטורפה מידו וחזר הלוקח בשטר השני שכתבו לו. בעת שאמר אבד שטרי וטרף בו פעם אחרת לפיכך א"ר ספרא אין כותבין שני שטרות על שדה אחת:
1
ב׳[שם ע"ב]
אמר מר חוץ מאחריות שבו. היכי כתבינן האי שטרא להעיד שהשדה קנוי בידו אך שלא יגבה בו לא ממשעבדי ולא מבני חרי דחיישינן דילמא שטרו הראשון עדיין הוא בידו. אמר רב נחמן דכתבי הכי שטרא דנן לא למיגבי ביה לא מבני חרי ולא ממשעבדי אלא כי היכי דתיקום ארעא שלא יוכל המוכר לטעון לא מכרתיו לך מעולם. אמר רפרם זאת אומרת אחריות טעות סופר הוא. טעמא דכתב ליה הכי הא לא כתב ליה הכי נכי. אמר רב אשי לאו טעות סופר הוא. מאי חוץ מאחריות שבו. דלא כתב ביה אחריות. ורב נחמן לא קא מתרץ שפיר. משמע דרב אשי סבר דבשטרי מקח וממכר לאו טעות סופר הוא. ורבינו ברוך זצ"ל מארץ יון פסק כרב אשי. א"כ ליתא לדרבא דפסיק בפ"ק דבבא מציעא דאחריות טעות סופר בין בשטרי הלואה בין בשטרי מקח וממכר. מיהו בפי' רבינו אליקום זצ"ל כתוב כך. רב אשי אמר לעולם אחריות לאו טעות סופר הוא וכו' ומשמע דלא אתא רב אשי כי אם לדחות דיוקא דרפרם. וכן כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל רב אשי אמר לעולם אחריות לאו טעות סופר הוא וכו' ומשמע דלא אתא כלומר דלא תידוק מהאי לישנא דצריך לכתוב בשטר חוץ מאחריות שבו. אלא מאי חוץ מאחריות שבו דלא ניכתוב ביה אחריו' עכ"ל. ולפי זה איתיה לפיסקיה דרבא רפ"ק דבבא מציעא. מיהו ממה שפי' רבינו שמואל זצ"ל כדברי רב אשי. ורב נחמן לא קא מתרץ שפי' אי רב אשי סבר דטעות סופר הוא על כרחין לא מיתרצא מתניתין אלא כרב נחמן. ואדרבה שפיר תריץ. אלא משמע דפליג לגמרי:
אמר מר חוץ מאחריות שבו. היכי כתבינן האי שטרא להעיד שהשדה קנוי בידו אך שלא יגבה בו לא ממשעבדי ולא מבני חרי דחיישינן דילמא שטרו הראשון עדיין הוא בידו. אמר רב נחמן דכתבי הכי שטרא דנן לא למיגבי ביה לא מבני חרי ולא ממשעבדי אלא כי היכי דתיקום ארעא שלא יוכל המוכר לטעון לא מכרתיו לך מעולם. אמר רפרם זאת אומרת אחריות טעות סופר הוא. טעמא דכתב ליה הכי הא לא כתב ליה הכי נכי. אמר רב אשי לאו טעות סופר הוא. מאי חוץ מאחריות שבו. דלא כתב ביה אחריות. ורב נחמן לא קא מתרץ שפיר. משמע דרב אשי סבר דבשטרי מקח וממכר לאו טעות סופר הוא. ורבינו ברוך זצ"ל מארץ יון פסק כרב אשי. א"כ ליתא לדרבא דפסיק בפ"ק דבבא מציעא דאחריות טעות סופר בין בשטרי הלואה בין בשטרי מקח וממכר. מיהו בפי' רבינו אליקום זצ"ל כתוב כך. רב אשי אמר לעולם אחריות לאו טעות סופר הוא וכו' ומשמע דלא אתא רב אשי כי אם לדחות דיוקא דרפרם. וכן כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל רב אשי אמר לעולם אחריות לאו טעות סופר הוא וכו' ומשמע דלא אתא כלומר דלא תידוק מהאי לישנא דצריך לכתוב בשטר חוץ מאחריות שבו. אלא מאי חוץ מאחריות שבו דלא ניכתוב ביה אחריו' עכ"ל. ולפי זה איתיה לפיסקיה דרבא רפ"ק דבבא מציעא. מיהו ממה שפי' רבינו שמואל זצ"ל כדברי רב אשי. ורב נחמן לא קא מתרץ שפי' אי רב אשי סבר דטעות סופר הוא על כרחין לא מיתרצא מתניתין אלא כרב נחמן. ואדרבה שפיר תריץ. אלא משמע דפליג לגמרי:
2