אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא רל״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 237
א׳כתב רבינו יצחק בר מרדכי זצ"ל איני יודע אם בכך מיידי שהוא קנה בשמה והודיעו למוכר שהוא שלוחה ואף עפי"כ לא נאמר בטל המקח מאחר שלא עשה כמו שאמרו לו. ושאני בין שליח של מכירה לשליח של קנייה. דאילו עשאו שליח למכור הקרקע ושינה שליחותו לא היה כלום. כדאמרי' בכתובות טעה השליח לא קאמינא דמשמע אפי' טעה בכל שהו הדרי זביניה ונימ' דהאי טעמא היכא דמוכר ושינה בשליחותו. אינו שלוחו להיות במקום בעלים והרי הוא כמוכר דבר שאינו שלו דאין מכירתו מכירה. אבל כשקונה אין שייך לומר אין אדם קונה בדבר שאינו שלו. או שמא י"ל בקונה והכא מיירי כשלא אמר למוכר שהוא שלוחה ולפיכך הוא אינו מאמינו כשרוצה לחזור בו. רפיא בידו. עכ"ל:
1
ב׳[שם]
רשב"ג אומר הנותן מתנה לחבירו והחזיר לו את השטר חזרה מתנה. וחכמים אומרים מתנתו קיימת. אמ' רבא באותיות נקנות במסירה קא מיפלגי. רבנן סברי אין אותיו' נקנות במסירה ורשב"ג סבר אותיות נקנות במסירה בין בשטרי מקח בין במתנה נקנות למקבל מתנה וללוקח במסירת השטר. כלומר אע"פ שדברים אינן נקנין כיון דכתובים בשטר נקנין עם קבלת הקלף. וכיון שהחזיר לו את השטר חזרה מתנתו. וכבר פי' בסנהדרין בפ' זה בורר:
רשב"ג אומר הנותן מתנה לחבירו והחזיר לו את השטר חזרה מתנה. וחכמים אומרים מתנתו קיימת. אמ' רבא באותיות נקנות במסירה קא מיפלגי. רבנן סברי אין אותיו' נקנות במסירה ורשב"ג סבר אותיות נקנות במסירה בין בשטרי מקח בין במתנה נקנות למקבל מתנה וללוקח במסירת השטר. כלומר אע"פ שדברים אינן נקנין כיון דכתובים בשטר נקנין עם קבלת הקלף. וכיון שהחזיר לו את השטר חזרה מתנתו. וכבר פי' בסנהדרין בפ' זה בורר:
2
ג׳[שם]
ת"ר הבא לידון בשטר ובחזקה נדון בשטר דברי ר' רשב"ג אומר בחזקה ולא בשטר. וכבר פי' בסנהדרין בזה בורר:
ת"ר הבא לידון בשטר ובחזקה נדון בשטר דברי ר' רשב"ג אומר בחזקה ולא בשטר. וכבר פי' בסנהדרין בזה בורר:
3
ד׳[דף ק"ע ע"ב]
מתני' מי שפרע מקצת חובו ואיכא למיחש פן יחזור המלוה ויגבה כל חובו. ר' יהודה אומר יחליף יקרע אותו השטר ויכתוב לו שטר אחר לפי חשבון הנשאר מזמן ראשון ר' יוסי אומר יכתוב שובר וישמרהו הלוה. א"ר יהודה נמצא זה צריך להיות שומר שוברו מן העכברים. שאם יאבר שוברו יחזיר המלוה ויגבה כל חובו. אמר לו ר' יוסי כן יפה לו ללוה שיהא בטורח דאגת שוברו ואל יארע כחו של מלוה להחליף את שטרו כדי שיכוף לפורעו. אמר רב הונא אמר רב אין הלכה לא כר' יהודה שאמר יחליף. ואפי' לכתוב בו מזמן ראשון על ידי עדים בלא ב"ד דלא אלימי עדים לקרוע שטר ולהחליף ולגבות מזמן ראשון. ולא כר' יוסי דאמר כותבין שובר. אלא ב"ד מקרעין את השטר וכותבין לו שטר אחר לפי סכום המעות שחייב עדיין. ורב תנא הוא ופליג. וקיימא לן כר' יוסי דאמר כותבין שובר. דאמר רב הונא בריה דר' יהושע אפי' למ"ד כותבין שובר ה"מ אפלגא פן יחזור המלוה ויגבה כל חובו. אבל אכוליה חוביה לא דמלוה אפסיה אנפשיה שלא נזהר לשמור שטרו. ולא היא אפילו אכוליה כתבינן. כי הא דר' יצחק בר יוסף הוה מסיק זוזי בי ר' אבא אתא לקמיה דרב חנינא בר פפא א"ל הב לי זוזיי. א"ל הב לי שטרא ושקול זוזך. א"ל שטרא אירכס לי אכתוב לך תברא. א"ל הא רב ושמואל דאמרי תרוייהו אין כותבין שובר. א"ל מאן יהיב לן מעפרא דרב ושמואל ורמינן בעיינין. הא ר' יוחנן ורשב"ל דאמרי תרוייהו כותבין שובר. וכן כי אתא רבין אמר ר' אילעא כותבין שובר. ומסתברא דכותבין שובר אכוליה חוב היכא דאירכס שטרא. דאי ס"ד אין כותבין שובר. אבד שטרו של זה יאכל הלוה וחדי. מתקיף לה אביי אלא מאי כותבין שובר. אבד שוברו של זה יאכל הלה וחדי. א"ל רבא אין, עבד לוה לאיש מלוה:
מתני' מי שפרע מקצת חובו ואיכא למיחש פן יחזור המלוה ויגבה כל חובו. ר' יהודה אומר יחליף יקרע אותו השטר ויכתוב לו שטר אחר לפי חשבון הנשאר מזמן ראשון ר' יוסי אומר יכתוב שובר וישמרהו הלוה. א"ר יהודה נמצא זה צריך להיות שומר שוברו מן העכברים. שאם יאבר שוברו יחזיר המלוה ויגבה כל חובו. אמר לו ר' יוסי כן יפה לו ללוה שיהא בטורח דאגת שוברו ואל יארע כחו של מלוה להחליף את שטרו כדי שיכוף לפורעו. אמר רב הונא אמר רב אין הלכה לא כר' יהודה שאמר יחליף. ואפי' לכתוב בו מזמן ראשון על ידי עדים בלא ב"ד דלא אלימי עדים לקרוע שטר ולהחליף ולגבות מזמן ראשון. ולא כר' יוסי דאמר כותבין שובר. אלא ב"ד מקרעין את השטר וכותבין לו שטר אחר לפי סכום המעות שחייב עדיין. ורב תנא הוא ופליג. וקיימא לן כר' יוסי דאמר כותבין שובר. דאמר רב הונא בריה דר' יהושע אפי' למ"ד כותבין שובר ה"מ אפלגא פן יחזור המלוה ויגבה כל חובו. אבל אכוליה חוביה לא דמלוה אפסיה אנפשיה שלא נזהר לשמור שטרו. ולא היא אפילו אכוליה כתבינן. כי הא דר' יצחק בר יוסף הוה מסיק זוזי בי ר' אבא אתא לקמיה דרב חנינא בר פפא א"ל הב לי זוזיי. א"ל הב לי שטרא ושקול זוזך. א"ל שטרא אירכס לי אכתוב לך תברא. א"ל הא רב ושמואל דאמרי תרוייהו אין כותבין שובר. א"ל מאן יהיב לן מעפרא דרב ושמואל ורמינן בעיינין. הא ר' יוחנן ורשב"ל דאמרי תרוייהו כותבין שובר. וכן כי אתא רבין אמר ר' אילעא כותבין שובר. ומסתברא דכותבין שובר אכוליה חוב היכא דאירכס שטרא. דאי ס"ד אין כותבין שובר. אבד שטרו של זה יאכל הלוה וחדי. מתקיף לה אביי אלא מאי כותבין שובר. אבד שוברו של זה יאכל הלה וחדי. א"ל רבא אין, עבד לוה לאיש מלוה:
4