אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא רמ״גOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 243
א׳וכתב רבינו שמואל ומיהו נראה בעיני שאם שניהם באין בהרשאה עליו זה מזה על הלוה יכולין לגבות אחד מן השטרות ממה נפשך מן הלוה שהרי מודה הוא בעל כרחו בשני שטרות אלא שפרע אחד מהן. ומיהו אי טעין לוה לשניכם פרעתי והשובר נכתב סתם על שניכם. נראה בעיני טענתא מעלייתא. אבל היכא דמודה בשני אלא שפרע אחת נהי נמי דהורע כח המלוה לגבות כל אחד את חובו. אבל יעשו שטר בין שניהם ויגבו שניהם מן הלוה שטר אחד על ידי שיכתבו הרשאה זה לזה. עכ"ל:
1
ב׳[שם]
מתני' אם היו משולשים יכתבו כהן. אם היו שניהם כחנים יכתבו דורות מרובעין יוסף בן יעקב בן יצחק בן אברהם. ויוסף בן יעקב בן יצחק בן דוד. דכולי האי לא יהו שמות אבותיהם שוין:
מתני' אם היו משולשים יכתבו כהן. אם היו שניהם כחנים יכתבו דורות מרובעין יוסף בן יעקב בן יצחק בן אברהם. ויוסף בן יעקב בן יצחק בן דוד. דכולי האי לא יהו שמות אבותיהם שוין:
2
ג׳[שם]
מתני' האומר לבנו כגון מצוה מחמת מיתה שטר בין שטרותיו פרוע ואיני יודע איזה הוא והלוה האמינני ולא החזרתי שטרו ואיני רוצה ליענש. שטרות כולן פרועין חוץ מאותן שאמרו עדיין לא פרענו. נמצא ללוה אחד שם בבית המת. שנים שלוו הימנו שני הלואות הגדול פרוע הקטן אינו פרוע דשטר בין שטרותיו קאמר דמשמע אחד ולא שנים:
מתני' האומר לבנו כגון מצוה מחמת מיתה שטר בין שטרותיו פרוע ואיני יודע איזה הוא והלוה האמינני ולא החזרתי שטרו ואיני רוצה ליענש. שטרות כולן פרועין חוץ מאותן שאמרו עדיין לא פרענו. נמצא ללוה אחד שם בבית המת. שנים שלוו הימנו שני הלואות הגדול פרוע הקטן אינו פרוע דשטר בין שטרותיו קאמר דמשמע אחד ולא שנים:
3
ד׳[שם]
אמר רבא שטר לך בידי פרוע. הגדול פרוע הקטן אינו פרוע. חוב לך בידי פרוע. שטרות כולן פרועין. חוב לך בידי משמע מה שאתה חייב לי ואפי' כתוב החוב בהלואות דקות [בשטרות הרבה]. א"ל רבינא לרבא אלא מעתה שדי מכורה לך. שדה גדולה מכורה לו. שדה שיש לי מכורה לך כל שדותיו מכורין לו. ומשני התם יד בעל השטר על התחתונה דהיינו מלוה. הילכך חוב לך בידי פרוע כל השטרות שיש לו עליו פרועין:
אמר רבא שטר לך בידי פרוע. הגדול פרוע הקטן אינו פרוע. חוב לך בידי פרוע. שטרות כולן פרועין. חוב לך בידי משמע מה שאתה חייב לי ואפי' כתוב החוב בהלואות דקות [בשטרות הרבה]. א"ל רבינא לרבא אלא מעתה שדי מכורה לך. שדה גדולה מכורה לו. שדה שיש לי מכורה לך כל שדותיו מכורין לו. ומשני התם יד בעל השטר על התחתונה דהיינו מלוה. הילכך חוב לך בידי פרוע כל השטרות שיש לו עליו פרועין:
4