אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא רנ״אOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 251
א׳חמישית נושא ונותן ביד נפרע מן הערב ולא מן הלוה שאין למלוה על הלוה כלום. ואם אין לו במה ליפרע מן הערב חוזר על הלוה מדר' נתן דקיימא לן כוותיה אפילו בבעל חוב דעלמא. וכולהו ערבי בעו קנין בר מקבלן וערב בשעת מתן מעות היינו דאמר לו תן לו ואני אתן לך. אי נמי בלשון לעז שאינו מזכיר לא לשון הלואה ולא לשון פרעון דקאמר דוֹנַליִי יֵיא טַאִי דוֹנַרַיי ולא לימא דַנְדְוַיי ולא לימא אני קבלן. והילכתא כרבא. וקנין בכליו של קונה. וכגון דנקיט ביה שלש על שלש דבציר מהכי לא מהני אם אינו כלי ואין חילוק בין בגד לעור למפץ ושק כדאמרי' בשנים אוחזין. כיון דתפס ביה שלש על שלש. עכ"ל ר"ת זצ"ל:
1