אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא רנ״טOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 259
א׳כתב רבינו ברוך זצ"ל מארץ יון אם שיעבד לוה אחר ששם מלוה כתב ידו בב"ד מיגבי מינייהו או לא. פירוש הוחזק כתב ידו בב"ד שהעיד לפני ב"ד שזו כתיבת ידו מאי מי אמרי' כיון דהוחזק כתב ידו בב"ד דמי כמלוה בשטר או לא. והילכתא כר' יוחנן עכ"ל. ופירשתי בפ"ק דבבא מציעא. והא דאמר ר' אלעזר גבי גט אשה אע"פ שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר וגוב' מנכסי' משועבדים. שאני התם דבשעת כתיבה הוא דשיעבד נפשי' כשנכתב השטר נכתב למוסרו בפני עדים שיהו עידי מסירה במקום עידי חתימה. הילכך כיון דרבי אלעזר סבר עידי מסירה כרתי כאילו נחתמו בתוך השטר דמי. אבל אנן מיבעיא לן בהוציא כתב ידו בעלמא ששמו של לוח חתום בו שזה מסר לו במקום הודאה שלא יוכל לחזור ולכפור בו לומד פרעתי כל זמן שחתימתו ביד מלוה:
1
ב׳[שם]
מתני' ערב היוצא אחר חיתום שטרות שכתב בתוך השטר אחר חתימת העדים. אני פלוני בן פלוני ערב גובה מנכסים בני חורין מן הערב כערבות שבעל פה דמלוה על פה היא כיון דלא חתימי עדים על הערבות. וה"ה לערב בלא שטר אחר מתן מעות. מעשה ובא לפני ר' ישמעאל ואמר גובה מנכסים בני חורין א"ל בן ננס אינו גובה לא מנכסים משועבדים ולא מנכסים בני חורין דכל ערב דלאחר מתן מעות לא הוי ערב א"ל ר' ישמעאל למה. א"ל הרי שהיה חונק את חבירו בשוק מצאו חבירו ואמר לו הנח אותו ואני אתן לך פטור שלא על אמונתו והבטחתו על זה ערב הלוהו. אבל אמר לו הלוהו ואני אתן לך חייב שהרי על אמונתו הלוהו. זימנין אמר רב קודם חיתום שטרות גובה מנכסים משועבדים לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין. וזימנין אמר רב אפי' קודם חיתום שטרות אינו גובה אלא מנכסים משועבדים קשיא דרב אדרב. לא קשיא הא דכתב פלוני ערב הפסיק הענין. ודילמא לא מסהדי עדים אלא אשטר דלעיל לחוד. והא דכתב ביה ופלוני ערב. וי"ו מוסיף על ענין ראשון. ועל שטר ועל הערבות חתימי סהדי וכן אמר ר' יוחנן כרב:
מתני' ערב היוצא אחר חיתום שטרות שכתב בתוך השטר אחר חתימת העדים. אני פלוני בן פלוני ערב גובה מנכסים בני חורין מן הערב כערבות שבעל פה דמלוה על פה היא כיון דלא חתימי עדים על הערבות. וה"ה לערב בלא שטר אחר מתן מעות. מעשה ובא לפני ר' ישמעאל ואמר גובה מנכסים בני חורין א"ל בן ננס אינו גובה לא מנכסים משועבדים ולא מנכסים בני חורין דכל ערב דלאחר מתן מעות לא הוי ערב א"ל ר' ישמעאל למה. א"ל הרי שהיה חונק את חבירו בשוק מצאו חבירו ואמר לו הנח אותו ואני אתן לך פטור שלא על אמונתו והבטחתו על זה ערב הלוהו. אבל אמר לו הלוהו ואני אתן לך חייב שהרי על אמונתו הלוהו. זימנין אמר רב קודם חיתום שטרות גובה מנכסים משועבדים לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין. וזימנין אמר רב אפי' קודם חיתום שטרות אינו גובה אלא מנכסים משועבדים קשיא דרב אדרב. לא קשיא הא דכתב פלוני ערב הפסיק הענין. ודילמא לא מסהדי עדים אלא אשטר דלעיל לחוד. והא דכתב ביה ופלוני ערב. וי"ו מוסיף על ענין ראשון. ועל שטר ועל הערבות חתימי סהדי וכן אמר ר' יוחנן כרב:
2