אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא רנ״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 258
א׳בפרק קמא דקדושין בפר"ח אמר רב פפא הילכתא מלוה על פה גובה מן היורשין שיעבודא דאוריית' קיימא לן בהא משום דעיקר חלוקתם של רב ושמואל ורשב"ל הכא בעולת האשה. וכבר הקריבה חטאתה שחיובה מן התורה. דהא אמר רב פפא ס"פ גט פשוט הילכתא מלוה על פה גובה מן היורשין [משום שלא תנעול דלת בפני לוין] שיעבודא דאורייתא קיימא לן בהא משום שלא תנעול דלת בפני לוין וכו'. ואמרי' בתלמוד ארץ ישראל האי מלוה על פה גובה מן היורשין בדליכא חשש דילמא פרעיה כגון דהוו קיימי יורשין משעה דאודי עד שמת כי היכי דלא תקשי הילכת' אהילכתא. עכ"ל:
1
ב׳[שם]
מתני' הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין דלא גבי ממשעבדי אלא מלוה הכתובה בשטר שיש בו עדים:
מתני' הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין דלא גבי ממשעבדי אלא מלוה הכתובה בשטר שיש בו עדים:
2
ג׳[דף קע"ו ע"א]
בעא מיניה רבא בר נתן מר' יוחנן הוחזק כתב ידו בב"ד מאי לאחר שמסר לו הלוה למלוה כתב ידו שהוא חייב לו ממון בא לב"ד והודה לפניהם שהוא כתב ירו. וכתבו לו ב"ד הנפק הוא הנקרא אשרתא וקיום השטר מי אמרי' הרי הוא מעתה בשטר שיש בו עדים וגובה ממשעבדי דאחריות טעות סופר הוא או לא. א"ל אע"פ שהוחזק כתב ידו בב"ד אינו גובה אלא מנכסים בני חורין:
בעא מיניה רבא בר נתן מר' יוחנן הוחזק כתב ידו בב"ד מאי לאחר שמסר לו הלוה למלוה כתב ידו שהוא חייב לו ממון בא לב"ד והודה לפניהם שהוא כתב ירו. וכתבו לו ב"ד הנפק הוא הנקרא אשרתא וקיום השטר מי אמרי' הרי הוא מעתה בשטר שיש בו עדים וגובה ממשעבדי דאחריות טעות סופר הוא או לא. א"ל אע"פ שהוחזק כתב ידו בב"ד אינו גובה אלא מנכסים בני חורין:
3