אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא ל״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 34
א׳פסק רבינו יצחק אלפס זצ"ל הלכה כרב הונא. כתב רבינו שמשון בר אברהם זצ"ל הזיז עד טפח יש לו חזקה ויכול למחות בין בעל הגג בבעל החצר בין בעל החצר לבעל הגג דאי כפי' הקונט' שפי' דיכול למחות בעל חצר בבעל הגג אבל בעל הגג בבעל חצר אינו יכול למחות מאי איכא בין טפח לפחות מטפח לענין מחאה לרב הונא דמפרש בגמרא דקתני סיפא אינו יכול למחות היינו בעל הגג בבעל חצר אבל בעל חצר לבעל הגג יכול למחות גבי פחות מטפח אינו יכול למחות משמע שיש חילוק. על כן נראה דטפח אפילו בעל הגג יכול למחות בבעל חצר לפי שיש בו טפח תשמיש החשוב יותר ופעמים שתולה דברים גדולים שמכבידים על הכותל או מניח עליו כלי מלא מים ונשפך ומזיקים מים לכותל. ובעל חצר יכול למחות בבעל הגג משום היזק ראיה. דלמאי דסליק אדעתין בגמ' דרב יהודה לית ליה היזק ראיה מ"מ כשישים עליו כלי מלא מים פעמים שיפול ויטשטש כל החצר או פעמים יפול על ראשו של בעל חצר. והאי מספקא. יכול למחות דקתני בזיז טפח או בתוך שלש מיירי או לאחר שלש דמצינא לפרש דהיינו בתוך שלש קודם שהחזיק אבל לאחר שהחזיק אינו יכול למחות בעל חצר בבעל הגג אי נמי דלאחר שלש הוא יכול למתות בעל הגג בבעל חצר ולא מהנך טעמי דפרישית אלא משום דיש לו תשמיש לבעל הגג על הזיז ולא יניח את בעל החצר להשתמש שלא יגזול לו תשמישו שהוא רוצה להשתמש בו כל שעה דאין יכול למחות בו בעל חצר בבעל הגג כיון שהחזיק. אבל בתוך שלש כל זמן שלא החזיק יהיה זיז טפח כמו פחות מטפח. והא דמפליג השתא בין טפח לפחות מטפח הא בהא תליא דבטפח דמהניא ביה חזקה יכול למחות בעל הגג לבעל חצר אבל פחות מטפח אין יכול למחות משום דלא מהניא חזקה. עכ"ל:
1
ב׳[שם]
מתני' לא יפתח אדם חלונות לחצר שיש לו שותפות בה משום היזק ראיה וכ"ש לחצר חבירו כדמפ' בגמרא. לקח בית בחצר הסמוך לזה החצר לא יפתחנו לחצר השותפין דאע"ג דיש לו חלק בחצר אינו יכול להרבות עליהן אכסניא ודיורין לטרוח לבני חצר. בנה עלייה על גבי ביתו לא יפתחנו לחצר השותפין שהרי מוסיף דיורין בחצר ומטריח לבני החצר שמרבין עליהן דריסת הרגל אלא אם רצה בונה חדר לפנים מביתו ובונה עלייה על גבי ביתו ופותחה על ביתו דכיון דדרך פתח ביתו יוצאין לחצר אין כאן טורח לבני החצר שאינו מרבה עליהן דיורין. וכמוסיף בגמרא שלא הוסיף עליהן כלום אלא חלקו שנים שהרי כל ביתו יכול למלאות אכסנאים אם ירצה. ת"ר מעשה באחד שפתח חלונותיו לחצר השותפין והיה טוען שעשה ברשות בני חצר בא לפני ר' ישמעאל בר יוסי ואמר לו החזקת בני החזקת סבירא ליה לאלתר הויא חזקה דכיון דבפניו החזיק ושתק אם איתא שלא ברשות עשה היה לו למחות בא לפני ר' חייא א"ל יגעת בני ופתחת לך ויגע וסתום דלא הויא חזקה עד שלש שנים:
מתני' לא יפתח אדם חלונות לחצר שיש לו שותפות בה משום היזק ראיה וכ"ש לחצר חבירו כדמפ' בגמרא. לקח בית בחצר הסמוך לזה החצר לא יפתחנו לחצר השותפין דאע"ג דיש לו חלק בחצר אינו יכול להרבות עליהן אכסניא ודיורין לטרוח לבני חצר. בנה עלייה על גבי ביתו לא יפתחנו לחצר השותפין שהרי מוסיף דיורין בחצר ומטריח לבני החצר שמרבין עליהן דריסת הרגל אלא אם רצה בונה חדר לפנים מביתו ובונה עלייה על גבי ביתו ופותחה על ביתו דכיון דדרך פתח ביתו יוצאין לחצר אין כאן טורח לבני החצר שאינו מרבה עליהן דיורין. וכמוסיף בגמרא שלא הוסיף עליהן כלום אלא חלקו שנים שהרי כל ביתו יכול למלאות אכסנאים אם ירצה. ת"ר מעשה באחד שפתח חלונותיו לחצר השותפין והיה טוען שעשה ברשות בני חצר בא לפני ר' ישמעאל בר יוסי ואמר לו החזקת בני החזקת סבירא ליה לאלתר הויא חזקה דכיון דבפניו החזיק ושתק אם איתא שלא ברשות עשה היה לו למחות בא לפני ר' חייא א"ל יגעת בני ופתחת לך ויגע וסתום דלא הויא חזקה עד שלש שנים:
2