אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא ל״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 37

א׳בהנהו תרי פסק רבינו ברוך בר שמואל זצ"ל מארץ יון דהלכה כרבא:
1
ב׳[שם]
מתני' אבל פותח הוא לרשות הרבים כנגד פתח וחלון כנגד חלון דא"ל סוף סוף הא קא בעית לאיצטנועי מבני רשות הרבים שרואים בביתך דרך פתח הבית ורוכבי סוסים וגמלים רואים בתוך חלונותיו. תוספתא בפ' שני דמכילתין. אבא שאול אומר לא יפתח אדם חנות כנגד חצירו של חבירו. שלא יהא רואה מה שבחצר של חבירו אלא זה פותח לרה"ר וזה לרה"ר:
2
ג׳[שם]
מתני' אין עושין חלל תחת רשות הרבים בורות שיחין ומערות אע"ג דמקבל עליה כל ההיזק דאתי מחמתיה שאין רצונם של בני אדם ליזוק ולירד לדין על עסקי ממונם. רבי אליעזר מתיר אלא שיכסוהו כסוי חזק כדי שתהא עגלה טעונה אבנים מהלכת ורבנן דאסרי משום דזימנין דמתליע מתוכו ומיפחית ולאו אדעתיה דעובר ברשות ויעבור ויפול:
3
ד׳[שם]
מתני' אין מוציאין זיזין (וגזוזטראות) דהיינו קורות קטנות וגזוזטראות דהיינו קורות גדולות הבולטות לחוץ לרשו' הרבים דאיכא למיחש פן יכשלו בהם בני רשות הרבים. וכל בני רשות הרבים ליתנהו גביה דלמחלו אלא א"כ כונס לתוך שלו הכותל ומניח מקרקעו ולחוץ כשיעור הוצאת זיז ומוציא. כתב רבי' יצחק אלפס זצ"ל איכא מאן דאמר ה"מ למטה מגמל ורוכבו אבל למעלה מגמל ורוכבו מוציאין. רבא דהוה ליה זיזא דהוה נפיק למבואה והמבוי מקום הילוך כל בני החצרות הוא. הוה ההוא גברא דהוה ליה זיזא דהוה מפיק ליה לרשות הרבים הוו קא מעכבי עליה אתו לקמיה דרבא א"ל זיל קוץ. מר נמי אית ליה. א"ל דידי למבואה נפיק ומחלי בני מבואה והאי לדידך לרשות הרבים נפיק מאן מחיל גבך. ר' ינאי הוה ליה אילן הנוטה לרשות הרבים הוה ההוא גברא דהוה ליה נמי אילן הנוטה לרשות הרבים הוו קא מעכבי עילויה. אתא לקמיה דר' ינאי א"ל זיל האידנא ותא למחר שדר קצייה ההוא דידיה למחר אתא לקמיה א"ל זיל קוץ. א"ל מר נמי אית ליה א"ל זיל חזי אי לאו דקוץ לא תיקוץ. מעיקרא סבר ר' ינאי ניחא להו לבני רשות הרבים ביטוליה כיון דחזא דקא מעכבי שדר קצייה:
4
ה׳[שם]
מתני' אלא אם רצה כונס לתוך שלו ומוציא. איבעיא להו כנס ולא הוציא מהו שיחזור ויוציא לאחר זמן. ר' יוחנן אמר כנס מוציא ורשב"ל אמר כנס אינו מוציא. אמר ליה ר' יעקב לר' ירמיה בר תחליפא אסברה לך להוציא כ"ע לא פליגי דמוציא כי פליגי להחזיר כתלים למקומן ואיפכא איתמר ר' יוחנן אמר אינו מחזיר משום דרב יהודה דאמר רב יהודה מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו ורשב"ל אמר מחזיר ה"מ היכא דליכא רווחא. הכא איכא רווחא כשיחזיר הכתלים למקומן. אכתי איכא כל רוחב רשות הרבים וסתם רשות הרבים מרווח הוא. אבל מיצר שבין שתי שדות שהחזיקו בו רבים אסור לקלקל דליכא רווחא:
5