אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא ל״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 38
א׳פי' רבינו שמואל זצ"ל דמוקמי' לר' יוחנן כרב יהוד' דהילכתא כוותיה. וקיימא לן כרב יהודה בהך. וכן כתב רבי' ברוך בר שמואל זצ"ל מארץ יון דהילכתא כר' יוחנן. וכן כתב רבי' יצחק אלפס זצ"ל דהילכתא כר' יוחנן:
1
ב׳[שם]
מתני' לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות בולטות לרה"ר הדי זה בחזקת' דטענינן ללוקח ואומרים אימור כונס לתוך שלו היה אבל המוכרה לו שהוציא הזיזין הוא היה צריך להביא ראיה בעדים שכנס לתוך שלו או שיטעון שני חזקה החזקתי וכנסתי לתוך שלי. והויא לה חזקה שיש עמה טענה אבל לוקח לא צריך למיטען מידי אלא כך לקחתיה ואין צריך לטעון היאך הוציא המוכר הזיזין לרה"ר דטוענין ליורש וטוענין ללוקח. אמר רב הונא נפלה חוזר ובונה אותה להוציא זיזין כבתחילה:
מתני' לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות בולטות לרה"ר הדי זה בחזקת' דטענינן ללוקח ואומרים אימור כונס לתוך שלו היה אבל המוכרה לו שהוציא הזיזין הוא היה צריך להביא ראיה בעדים שכנס לתוך שלו או שיטעון שני חזקה החזקתי וכנסתי לתוך שלי. והויא לה חזקה שיש עמה טענה אבל לוקח לא צריך למיטען מידי אלא כך לקחתיה ואין צריך לטעון היאך הוציא המוכר הזיזין לרה"ר דטוענין ליורש וטוענין ללוקח. אמר רב הונא נפלה חוזר ובונה אותה להוציא זיזין כבתחילה:
2
ג׳הדרן עלך פרק חזקת הבתים
3
ד׳פרק המוכר את הבית
4
ה׳[דף ס"א ע"א]
המוכר את הבית סתם לא קנה את היציע אע"פ שהיא פתוחה לתוכו של בית ולא את החדר אע"פ שהוא לפנים מן הבית ופתוח לתוכו ודריסתו על הבית דכיון דאין תשמישו בשל בית שאינו עשוי אלא להצניע שם חפציו לשמור כעין תיבה הילכך אינו בכלל בית. ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה גבוה עשדה טפחים דהוי חשוב בפני עצמו לגבי בית ר' יהודה אומר אם יש לו צורת הפתח אע"פ שאינו גבוה עשרה טפחים אינו מכור. מאי יציע הכא תרגימו אפתא פי' בנין נמוך אצל הבית מצידו או מאחריו. ר' יוסף אמר ברקא חלילא מאן דאמר ברקא חלילא פי' רבי' שמואל זצ"ל איהו נמי כעין אפתא סמוך לבית אלא שעשוי חלונות חלונות לגוי והוא לשון חלילה על שם שכותלו חלול כל סביביו מ"ד אפתא כ"ש ברקא חלילא. מ"ד ברקא חלילא אבל אפתא מזדבנא. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל וסוגיין כרב יוסף. כתב רבינו ברוך בר שמואל זצ"ל אפתא פי' כגון שחילק את הבית במחיצה ולא יגיענה עד התקרה אלא יניחנה חלל ויקרה אותו חלק דהוה ליה בית תוך בית פעמים פתחו לבית פעמים לאחורי הבית. ויש אומרים כך דמותו מכניסין קורות בחצי רום כותל הבית ומקרין עליהם ועושה לאותה תקרה מחיצות מגיעות לתקרת הבית שנמצא משתמש בכל קרקעית הבית ומתרוח באותה..... עלייה שעשה באוירו וזהו העיקר. ורבינו יצחק אלפס זצ"ל כתב אפתא כגון עלייה על גבי הבית ואין לה פתח מבחוץ ועושין לה ארובה במעזיבה שעל גבי הבית שהיא קרקעיתה של אותה עלייה וממנו נכנס ויוצא וזהו פתחה. אמר מר זוטרא הא דתנן לא מכר את היציע הוא דהויא ארבע אמות חשיב בפני עצמו. ואי לא לא חשיב דיציע ובית חדא תשמיש הוא ולא חשוב מקום דירא ובטל לגבי בית:
המוכר את הבית סתם לא קנה את היציע אע"פ שהיא פתוחה לתוכו של בית ולא את החדר אע"פ שהוא לפנים מן הבית ופתוח לתוכו ודריסתו על הבית דכיון דאין תשמישו בשל בית שאינו עשוי אלא להצניע שם חפציו לשמור כעין תיבה הילכך אינו בכלל בית. ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה גבוה עשדה טפחים דהוי חשוב בפני עצמו לגבי בית ר' יהודה אומר אם יש לו צורת הפתח אע"פ שאינו גבוה עשרה טפחים אינו מכור. מאי יציע הכא תרגימו אפתא פי' בנין נמוך אצל הבית מצידו או מאחריו. ר' יוסף אמר ברקא חלילא מאן דאמר ברקא חלילא פי' רבי' שמואל זצ"ל איהו נמי כעין אפתא סמוך לבית אלא שעשוי חלונות חלונות לגוי והוא לשון חלילה על שם שכותלו חלול כל סביביו מ"ד אפתא כ"ש ברקא חלילא. מ"ד ברקא חלילא אבל אפתא מזדבנא. כתב רבינו יצחק אלפס זצ"ל וסוגיין כרב יוסף. כתב רבינו ברוך בר שמואל זצ"ל אפתא פי' כגון שחילק את הבית במחיצה ולא יגיענה עד התקרה אלא יניחנה חלל ויקרה אותו חלק דהוה ליה בית תוך בית פעמים פתחו לבית פעמים לאחורי הבית. ויש אומרים כך דמותו מכניסין קורות בחצי רום כותל הבית ומקרין עליהם ועושה לאותה תקרה מחיצות מגיעות לתקרת הבית שנמצא משתמש בכל קרקעית הבית ומתרוח באותה..... עלייה שעשה באוירו וזהו העיקר. ורבינו יצחק אלפס זצ"ל כתב אפתא כגון עלייה על גבי הבית ואין לה פתח מבחוץ ועושין לה ארובה במעזיבה שעל גבי הבית שהיא קרקעיתה של אותה עלייה וממנו נכנס ויוצא וזהו פתחה. אמר מר זוטרא הא דתנן לא מכר את היציע הוא דהויא ארבע אמות חשיב בפני עצמו. ואי לא לא חשיב דיציע ובית חדא תשמיש הוא ולא חשוב מקום דירא ובטל לגבי בית:
5
ו׳[שם]
מתני' ולא את החדר שלפנים הימנו. השתא יציע שתשמישו שוה לגמרי לשל בית אמרת לא חדר שעשוי לשמירת ממונו ואין תשמישו דומה לשל בית כ"ש. לא צריכא דמצר ליה מוכר ללוקח בשטר מכירה מצרים החיצונים שחוץ לחדר סד"א מכר לו את החדר קמ"ל:
מתני' ולא את החדר שלפנים הימנו. השתא יציע שתשמישו שוה לגמרי לשל בית אמרת לא חדר שעשוי לשמירת ממונו ואין תשמישו דומה לשל בית כ"ש. לא צריכא דמצר ליה מוכר ללוקח בשטר מכירה מצרים החיצונים שחוץ לחדר סד"א מכר לו את החדר קמ"ל:
6
ז׳[שם ע"ב]
וכדרב נחמן דאמר ר"נ אמר רבה בר אבוה המוכר בית לחבירו בבירה גדולה אע"פ שמצר לו מצרים החיצונים מצרים הרחיב לו. היכי דמי אילימא דקרו ליה לבית בית ולבירה בירה פשיטא בית זבין ליה בירה לא זבין ליה אלא דקרו ליה לבירה נמי בית קרו ליה כולה זבין ליה לא צריכא דאיכא דקרו לבית בית ולבירה בירה ואיכא נמי דקרו לבירה נמי בית. מהו דתימא כולה זבין לה קמ"ל רב נחמן דלא אמרינן הכי משום דהוה ליה למיכתב למוכר ולא שיירית בזבינייא אלין שבתוך מצרים הללו קאמ' כלומר שהרי כך תקנו חכמים לכתוב. בשביל שיש בני אדם שמרחיבים המצרים בשטר המכירה ואינן מוכרים כל מה שבתוך המצרים ואיהו לא כתב ליה ש"מ שיורי שייר. כמאן אזלא הא דאמר רב מרי ברה דבת שמואל משמיה דאביי האי מאן דזבין ליה מידי לחבריה צריך למיכתב ליה ולא שיירית בזביני אלין קדמאי כלום כמאן כרב נחמן אמר רבה בר אבוה משום דסבירא לי' דאמרי' בעלמא מצרים הרחיב לו. הילכך תקנו לכתוב כן דלא ליטעון מוכר מצרים הרחבתי וסימנתיו לך ויפסיד לוקח:
וכדרב נחמן דאמר ר"נ אמר רבה בר אבוה המוכר בית לחבירו בבירה גדולה אע"פ שמצר לו מצרים החיצונים מצרים הרחיב לו. היכי דמי אילימא דקרו ליה לבית בית ולבירה בירה פשיטא בית זבין ליה בירה לא זבין ליה אלא דקרו ליה לבירה נמי בית קרו ליה כולה זבין ליה לא צריכא דאיכא דקרו לבית בית ולבירה בירה ואיכא נמי דקרו לבירה נמי בית. מהו דתימא כולה זבין לה קמ"ל רב נחמן דלא אמרינן הכי משום דהוה ליה למיכתב למוכר ולא שיירית בזבינייא אלין שבתוך מצרים הללו קאמ' כלומר שהרי כך תקנו חכמים לכתוב. בשביל שיש בני אדם שמרחיבים המצרים בשטר המכירה ואינן מוכרים כל מה שבתוך המצרים ואיהו לא כתב ליה ש"מ שיורי שייר. כמאן אזלא הא דאמר רב מרי ברה דבת שמואל משמיה דאביי האי מאן דזבין ליה מידי לחבריה צריך למיכתב ליה ולא שיירית בזביני אלין קדמאי כלום כמאן כרב נחמן אמר רבה בר אבוה משום דסבירא לי' דאמרי' בעלמא מצרים הרחיב לו. הילכך תקנו לכתוב כן דלא ליטעון מוכר מצרים הרחבתי וסימנתיו לך ויפסיד לוקח:
7