אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא מ׳Ohr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 40
א׳כתב רבינו ברוך בר שמואל זצ"ל מארץ יון וסלקו תלתיהון בתיקו ולקולי עבדינן דתיקום ארעא בחזקת מרה והמוציא מחבירו עליו הראיה. ושטר שכתובי' בו כל המצרים רק שכתובי' בו להפך. מצאתי פסק בש' ר' יצחק בר אשר זצ"ל דכשר מטעם דתלינן בטעות סופר ואין לומר כמין גאם מיצר לו:
1
ב׳[שם ע"ב]
מצר לו מצר ראשון ומצר שני ומיצר שלישי ומיצר רביעי לא מיצר לו אמר רב קנה כל מה שמובלע בתוך שלשת המצרים חוץ ממיצר רביעי דהיינו התלם עצמו של מצר רביעי לא קנה. ושמואל אמר מצר רביעי קנה דהאי דלא כתביה משום דלא צריך. ורב אסי אמר לא קנה אלא תלם אחד על פני כולה אצל ג' המצרים כמין ח סבר לה כרב דאמר שיורי שייריה ועדיפא דרב אסי מדרב וסבר מדשיורי ביה שייר נמי לכולה שדה שכנגד המיצר. ומיהו אותם ג' מצרים שכתב לקנות פורתא דהיינו תלם אחד אצל המצרים:
מצר לו מצר ראשון ומצר שני ומיצר שלישי ומיצר רביעי לא מיצר לו אמר רב קנה כל מה שמובלע בתוך שלשת המצרים חוץ ממיצר רביעי דהיינו התלם עצמו של מצר רביעי לא קנה. ושמואל אמר מצר רביעי קנה דהאי דלא כתביה משום דלא צריך. ורב אסי אמר לא קנה אלא תלם אחד על פני כולה אצל ג' המצרים כמין ח סבר לה כרב דאמר שיורי שייריה ועדיפא דרב אסי מדרב וסבר מדשיורי ביה שייר נמי לכולה שדה שכנגד המיצר. ומיהו אותם ג' מצרים שכתב לקנות פורתא דהיינו תלם אחד אצל המצרים:
2
ג׳[שם]
אמר רבא הילכתא קנה הכל חוץ ממצר רביעי ולא אמרן דלא קנה מיצר רביעי אלא דלא מיבלע בתוך שני המצרים שמיכן ומיכן אלא הולך על פי שניהם אבל מיבלע קנה דכל מה שיש בתוך המצרים הכתוב' בשטר קנה וכי לא מיבלע נמי לא אמרן אלא דאיכא ריכבא דדיקלי אי נמי הוי תשעת קבין אבל ליכא עליה ריכבא דדיקלא ולא הוי תשעת קבין אף על גב דלא מיבלע נמי קנה. מכלל דכי מיבלע אע"ג דאיכא ריכבא דדיקלא אי נמי הוי תשעה קבין קני. איכא דאמרי אמר רבא הילכתא קנה הכל ואפי' מיצר רביעי ולא אמרן אלא דמבלע אבל לא מיבלע לא קני. וכי מיבלע נמי לא אמרן אלא דאיכא עליה ריכבי דדיקלי ולא הוי ט' קבין. אבל איכא עליה ריכבא דדיקלי והוי נמי ט' קבין לא קני אע"נ דמיבלע. מכלל דכי לא מיבלע אע"ג דליכא עליה ריכבא וליכא נמי ט' קבין לא קני. ושמעינן מהני תרי לישני דרב דבארעא לא שייר ולא מידי. ושמעינן נמי היכא דמיבלע וליכא עליה ריכבא ולא הוי ט' קבין קני. ושמעינן נמי היכא דלא מיבלע ואיכא נמי ריכבא דדיקלי והוי נמי ט' קבין לא קני. מיבלע ואיכא עליה אי נמי לא מיבלע וליכא עליה דהיינו חדא לטיבותא וחדא לריעותא אמרי לה להאי גיסא ואמרי לה להאי גיסא. אליבא דרבא ללישנא קמא קנה וללישנא בתרא לא קנה. וקא פסיק תלמודא שודא דדייני. לעיל בחזקת הבתים פירשתי שודא דדייני. והכי פי' רבינו שמואל זצ"ל וקא פסיק תלמודא שודא דדייני השלכת הדיינין דמאחר דמספקא לן כי עביד שודא הכל לפי הענין שידעו הדיינין ויראו ויכירו המוכר עינו יפה או רעה הכל לפי אומד דעתם. מיהו בשאר מקומו' דמספקא לן בתרי לישני הילכתא כמאן לא אמרינן שודא דדייני עד שיפרש התלמוד כי הכא אלא המוציא מחבירו עליו הראיה. עכ"ל:
אמר רבא הילכתא קנה הכל חוץ ממצר רביעי ולא אמרן דלא קנה מיצר רביעי אלא דלא מיבלע בתוך שני המצרים שמיכן ומיכן אלא הולך על פי שניהם אבל מיבלע קנה דכל מה שיש בתוך המצרים הכתוב' בשטר קנה וכי לא מיבלע נמי לא אמרן אלא דאיכא ריכבא דדיקלי אי נמי הוי תשעת קבין אבל ליכא עליה ריכבא דדיקלא ולא הוי תשעת קבין אף על גב דלא מיבלע נמי קנה. מכלל דכי מיבלע אע"ג דאיכא ריכבא דדיקלא אי נמי הוי תשעה קבין קני. איכא דאמרי אמר רבא הילכתא קנה הכל ואפי' מיצר רביעי ולא אמרן אלא דמבלע אבל לא מיבלע לא קני. וכי מיבלע נמי לא אמרן אלא דאיכא עליה ריכבי דדיקלי ולא הוי ט' קבין. אבל איכא עליה ריכבא דדיקלי והוי נמי ט' קבין לא קני אע"נ דמיבלע. מכלל דכי לא מיבלע אע"ג דליכא עליה ריכבא וליכא נמי ט' קבין לא קני. ושמעינן מהני תרי לישני דרב דבארעא לא שייר ולא מידי. ושמעינן נמי היכא דמיבלע וליכא עליה ריכבא ולא הוי ט' קבין קני. ושמעינן נמי היכא דלא מיבלע ואיכא נמי ריכבא דדיקלי והוי נמי ט' קבין לא קני. מיבלע ואיכא עליה אי נמי לא מיבלע וליכא עליה דהיינו חדא לטיבותא וחדא לריעותא אמרי לה להאי גיסא ואמרי לה להאי גיסא. אליבא דרבא ללישנא קמא קנה וללישנא בתרא לא קנה. וקא פסיק תלמודא שודא דדייני. לעיל בחזקת הבתים פירשתי שודא דדייני. והכי פי' רבינו שמואל זצ"ל וקא פסיק תלמודא שודא דדייני השלכת הדיינין דמאחר דמספקא לן כי עביד שודא הכל לפי הענין שידעו הדיינין ויראו ויכירו המוכר עינו יפה או רעה הכל לפי אומד דעתם. מיהו בשאר מקומו' דמספקא לן בתרי לישני הילכתא כמאן לא אמרינן שודא דדייני עד שיפרש התלמוד כי הכא אלא המוציא מחבירו עליו הראיה. עכ"ל:
3
ד׳[שם]
אמר רבה ראובן ושמעון שהיה להם שדה בשותפות ומכר ראובן את חלקו לאינש מעלמא וכתב לו כן פלגא דאית ליה בארעא כלומר החצי שיש לי בשדה זו אני מוכר לך. פלגא כלומר כל חצי השדה מכר ולא שייר לעצמו כלום. אבל אם כתב לו פלגא בארעא דאית לי אני מוכר לך. ריבעא זבין ליה דהיינו חצי חלקו. א"ל אביי מאי שנא הכי ומאי שנא הכי דאישתיק . אמר אביי אנא סברי מדשתיק קבולי קבל' ולא היא דחזייה להנהו שטרי דנפקי מבי מר וכתב ביה הכי פלגא דאית לי בארעא פלגא הוה מוכיח בסופו שפלגא היה מוכר לו שכן היה כתוב וקנה פלוני מפלוני השדה בכך וכך ממון פלגא בארעא דאית לי ריבעא שהיה (היה) כתוב בסופו שקנה זה הלוקח רביע השדה:
אמר רבה ראובן ושמעון שהיה להם שדה בשותפות ומכר ראובן את חלקו לאינש מעלמא וכתב לו כן פלגא דאית ליה בארעא כלומר החצי שיש לי בשדה זו אני מוכר לך. פלגא כלומר כל חצי השדה מכר ולא שייר לעצמו כלום. אבל אם כתב לו פלגא בארעא דאית לי אני מוכר לך. ריבעא זבין ליה דהיינו חצי חלקו. א"ל אביי מאי שנא הכי ומאי שנא הכי דאישתיק . אמר אביי אנא סברי מדשתיק קבולי קבל' ולא היא דחזייה להנהו שטרי דנפקי מבי מר וכתב ביה הכי פלגא דאית לי בארעא פלגא הוה מוכיח בסופו שפלגא היה מוכר לו שכן היה כתוב וקנה פלוני מפלוני השדה בכך וכך ממון פלגא בארעא דאית לי ריבעא שהיה (היה) כתוב בסופו שקנה זה הלוקח רביע השדה:
4