אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא נ״טOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 59
א׳כתב רבינו ברוך בר שמואל מארץ יון ז"ל הלוקח פירות כוורת כלומר בולדו' נוטל המוכר שלשה נחילים לצורכו דהכי קים להו דבג' נחילים הוי צוות ולא יפריחו האמהות מרשות המוכר. נחילין אלו הבריכות של דבורים קרי להו נחילין. ומסרס כלו' אפי' אם רוצה המוכר לסרסן כדמפרש בגמרא רשאי לסרסן ולא מצי לעכב לוקח על ידו ולומר הואיל שמכרת לי הוולדות אם אתה מסרס לאלו מאין האמהות שיהו לו הוולדות. עכ"ל:
1
ב׳[שם]
מתני' חלות דבש מניח שתי חלות הכוורת לאחר שעשו הפירות ויצאו הנחילין לוקחין את הדבש והוא עשוי חלות חלות ויש בו עשר חלות או שבעה זה בצד זה והמוכר חלות הכוורת לא מכר את הכוורת דמסתמא דרוצה הוא להכניסה בימות הגשמים להצניעה לשנה הבאה לעשות פירות והילכך מסתמא שייר שתי חלות דאלו הן קיום הכוורת. להתפרנס בהם הדבורים בימות הגשמים:
מתני' חלות דבש מניח שתי חלות הכוורת לאחר שעשו הפירות ויצאו הנחילין לוקחין את הדבש והוא עשוי חלות חלות ויש בו עשר חלות או שבעה זה בצד זה והמוכר חלות הכוורת לא מכר את הכוורת דמסתמא דרוצה הוא להכניסה בימות הגשמים להצניעה לשנה הבאה לעשות פירות והילכך מסתמא שייר שתי חלות דאלו הן קיום הכוורת. להתפרנס בהם הדבורים בימות הגשמים:
2
ג׳[שם]
מתני' זיתים לקוץ מניח שתי גרופיות ענפים חוזר וצומח. כדאמרינן בבראשית רבה . ויטע כרם לא היה לו ליטע לא איחור אחת ולא גרופית אחת הכניס עמו זמורות ונטיעות אחרים ייחורים לתאינים וגרופיות לזיתים:
מתני' זיתים לקוץ מניח שתי גרופיות ענפים חוזר וצומח. כדאמרינן בבראשית רבה . ויטע כרם לא היה לו ליטע לא איחור אחת ולא גרופית אחת הכניס עמו זמורות ונטיעות אחרים ייחורים לתאינים וגרופיות לזיתים:
3
ד׳[שם ע"ב]
ת"ר הלוקח אילן מחבירו לקוץ מגביה מן הקרקע טפח וקוצץ והדר יצמח ואע"ג דלא אנח שום גרופית. בתולת השקמה שלא נקצצה מעולם שלשה טפחים. סדן השקמה שכבר נקצץ פעם אחת וגדל שני טפחים בקנים ובגפנים מן הפקק ולמעלה בדקלים ובארזים חופר ומשרש לפי שאין גזעו מחליף אם יניח ממנו חוץ לקרקע הואיל ונקצץ בראשו:
ת"ר הלוקח אילן מחבירו לקוץ מגביה מן הקרקע טפח וקוצץ והדר יצמח ואע"ג דלא אנח שום גרופית. בתולת השקמה שלא נקצצה מעולם שלשה טפחים. סדן השקמה שכבר נקצץ פעם אחת וגדל שני טפחים בקנים ובגפנים מן הפקק ולמעלה בדקלים ובארזים חופר ומשרש לפי שאין גזעו מחליף אם יניח ממנו חוץ לקרקע הואיל ונקצץ בראשו:
4
ה׳[דף פ"א ע"א]
מתני' הקונה שני אילנות בתוך שדהו של חבירו הרי זה לא קנה קרקע סביביו ואפי' מקום האילן והרי הוא כמי שקנאן לפירותיהן שכשיתיבשו יעקרנו וילך ר' מאיר אומר קנה קרקע דחשיב להו שדה אילן. הגדילו והרחיבו הענפים הרבה לו לא ישפה אותם בעל הקרקע אע"פ שהצל רע לבית השלחין דכיון דאין לו קרקע לבעל האילן הרי שיעבד לו שדהו לצורך האילנות כל צורכו שעל מנת כן לקחן. והעולה מן הגזע של בעל האילן דמגוף אילנו רבי ומן השרשים של בעל הקרקע כיון דמתחת הקרקע יוצא מקרקעו גדל. ואם יבשו אין לו קרקע ליטע אחר במקומו:
מתני' הקונה שני אילנות בתוך שדהו של חבירו הרי זה לא קנה קרקע סביביו ואפי' מקום האילן והרי הוא כמי שקנאן לפירותיהן שכשיתיבשו יעקרנו וילך ר' מאיר אומר קנה קרקע דחשיב להו שדה אילן. הגדילו והרחיבו הענפים הרבה לו לא ישפה אותם בעל הקרקע אע"פ שהצל רע לבית השלחין דכיון דאין לו קרקע לבעל האילן הרי שיעבד לו שדהו לצורך האילנות כל צורכו שעל מנת כן לקחן. והעולה מן הגזע של בעל האילן דמגוף אילנו רבי ומן השרשים של בעל הקרקע כיון דמתחת הקרקע יוצא מקרקעו גדל. ואם יבשו אין לו קרקע ליטע אחר במקומו:
5
ו׳[דף פ"ב ע"א]
היכי דמי גזע היכי דמי שרשין א"ר יוחנן כל הרואה פני החמה מן הגזע דהיינו כל האילן חוץ מן הקרקע ושאינו רואה פני החמה מן השרשין דהיינו מתחת הקרקע. וכיון דאמרת מן הגזע היינו כל שרואה פני החמה ואפי' סמוך לקרקע של בעל האילן ליחוש דילמא מסקא [שירטון] ויגביה קרקע וקדחי בה תאלי ומיחזי בתלתא בדי אילנא וא"ל תלת אילני זבנת לי ואית לי ארעא. אמר רב מתני' דקתני היוצא מן הגזע שלו לא שיניחנו כן ויגדל. אלא הרי אלו שלו על מנת לקוץ ולשרוף. וכן אמר ר' יוחנן יקוץ. מתני' קנה שלשה קנה קרקע דחשיבי שדה אילן דהואיל ושלשה הן קרויין שדה אילן הגדילו חוץ לקרקע שלהם ישפה המוכר דכיון דאינן נטועין בשל מוכר כי אם הקרקע של לוקח המוכר לא שיעבד לו קרקע שלו אין מניחן ליכנס בשלו כיון דמזיקים לו. והעולה מן השרשין שלו ואם יבשו יש לו קרקע ליטע אחרים במקומן. וכמה א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן הרי זה קנה עיקר תחת האילנות הנופות וביניהן קרקע המגולה שבין נופות אילן זה וחוצה להן סביב האילנות ממקום שכלים נפות האילן ולחוץ כמלא אורה המלקט וסלו בידו ללקט פירות הנופות החיצונות. ואורה כמו וארוה כל עוברי דרך . אריתי מורי . ואותו אורה וסלו אין זה וזה רשאין לזורעו:
היכי דמי גזע היכי דמי שרשין א"ר יוחנן כל הרואה פני החמה מן הגזע דהיינו כל האילן חוץ מן הקרקע ושאינו רואה פני החמה מן השרשין דהיינו מתחת הקרקע. וכיון דאמרת מן הגזע היינו כל שרואה פני החמה ואפי' סמוך לקרקע של בעל האילן ליחוש דילמא מסקא [שירטון] ויגביה קרקע וקדחי בה תאלי ומיחזי בתלתא בדי אילנא וא"ל תלת אילני זבנת לי ואית לי ארעא. אמר רב מתני' דקתני היוצא מן הגזע שלו לא שיניחנו כן ויגדל. אלא הרי אלו שלו על מנת לקוץ ולשרוף. וכן אמר ר' יוחנן יקוץ. מתני' קנה שלשה קנה קרקע דחשיבי שדה אילן דהואיל ושלשה הן קרויין שדה אילן הגדילו חוץ לקרקע שלהם ישפה המוכר דכיון דאינן נטועין בשל מוכר כי אם הקרקע של לוקח המוכר לא שיעבד לו קרקע שלו אין מניחן ליכנס בשלו כיון דמזיקים לו. והעולה מן השרשין שלו ואם יבשו יש לו קרקע ליטע אחרים במקומן. וכמה א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן הרי זה קנה עיקר תחת האילנות הנופות וביניהן קרקע המגולה שבין נופות אילן זה וחוצה להן סביב האילנות ממקום שכלים נפות האילן ולחוץ כמלא אורה המלקט וסלו בידו ללקט פירות הנופות החיצונות. ואורה כמו וארוה כל עוברי דרך . אריתי מורי . ואותו אורה וסלו אין זה וזה רשאין לזורעו:
6
ז׳[שם ע"ב]
וכמה יהא ביניהם דנימא דקנה כל מה שביניהם הרי קרובים יותר מדאי לא מיצטרפי ולא מיקרו שדה אילן. אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל לכל הפחות בין כל אילן ואילן שתהא ראויה המחרישה לחרוש בינתים ועד שמונ' אמות ולא שמונה בכלל. ורבה א"ר נחמן אמר שמואל משמונה עד שש עשרה:
וכמה יהא ביניהם דנימא דקנה כל מה שביניהם הרי קרובים יותר מדאי לא מיצטרפי ולא מיקרו שדה אילן. אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל לכל הפחות בין כל אילן ואילן שתהא ראויה המחרישה לחרוש בינתים ועד שמונ' אמות ולא שמונה בכלל. ורבה א"ר נחמן אמר שמואל משמונה עד שש עשרה:
7
ח׳[דף פ"ג ע"א]
תניא נמי הכי כמה יהא מקורב' ארבע אמות כמה יהא מרוחק' לשש עשרה אמה כלו' ולא שש עשרה בכלל הרי זה קנה את הקרקע ואת האילנות שביניהם לפיכך יבש האילן או נקצץ יש לו קרקע ליטע אחר במקומן. פחות מיכן או יתר על כן או שלקחן בזה אחר זה לא קנה את הקרקע ולא את האילנות שביניהם לפיכך יבש האילן או נקצץ אין לו קרקע. בעי ר' ירמיה כשהוא מודד ממקום חצר דהיינו מגובה גזע האילן הוא מודד שש עשרה אמות או דילמא ממקום רחב סמוך לקרקע שהוא עב הוא מודד א"ל רב גביהה מבי כתיל לרב אשי ת"ש דמבינוני הוא מודד הרכובה שבגפן שגפן בחור מרכיבין בזקן כשהוא מודד ד' אמות בינתים כדי שיהו שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב מעיקר השני הוא מודד פרק שני כדתניא בקנים ובגפנים מן הפקק ולמעלה אבל לא מעיקר הראשון שרחב יותר ולא מן השלישי שקצר הרבה אלא מן הבינוני והוא הדין לאילנות:
תניא נמי הכי כמה יהא מקורב' ארבע אמות כמה יהא מרוחק' לשש עשרה אמה כלו' ולא שש עשרה בכלל הרי זה קנה את הקרקע ואת האילנות שביניהם לפיכך יבש האילן או נקצץ יש לו קרקע ליטע אחר במקומן. פחות מיכן או יתר על כן או שלקחן בזה אחר זה לא קנה את הקרקע ולא את האילנות שביניהם לפיכך יבש האילן או נקצץ אין לו קרקע. בעי ר' ירמיה כשהוא מודד ממקום חצר דהיינו מגובה גזע האילן הוא מודד שש עשרה אמות או דילמא ממקום רחב סמוך לקרקע שהוא עב הוא מודד א"ל רב גביהה מבי כתיל לרב אשי ת"ש דמבינוני הוא מודד הרכובה שבגפן שגפן בחור מרכיבין בזקן כשהוא מודד ד' אמות בינתים כדי שיהו שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב מעיקר השני הוא מודד פרק שני כדתניא בקנים ובגפנים מן הפקק ולמעלה אבל לא מעיקר הראשון שרחב יותר ולא מן השלישי שקצר הרבה אלא מן הבינוני והוא הדין לאילנות:
8
ט׳[שם]
בעי ר' ירמיה מכר לו אילן אחד שיש לו ג' בדין מרוחקין זה מזה ארבע אמות והעלית קרקע שירטון ונראין בשעת מכירה כג' אילנות מי אזלינן בתר גוף האילן דמצי קא רבי ואין לו קרקע או דילמא כיון דנשרשו כל אחד בקרקע קנה קרקע ואע"ג דמחברי מתחת לקרקע. א"ל רב גביהה מבי כתיל לרב אשי ת"ש המבריך שלשה גפנים פירות כופף אמצעית הגפן בקרקע ומכסהו בקרקע אמצעיתו וכשנשרש באמצעיתו חותכין עיקר הראשון ונעשין שני גפנים. שלשה גפנים שהוברכו בקרקע נעשו ששה והוי כרם דבכל ששה הוי ב' כנגד ב' ואחת יוצאה זנב ועכשיו המבריך שלשה גפנים ועיקריהם נראין כלומר שהושרשו ר' אלעזר בר צדוק אומר אם יש ריוח ביניהם מד' אמות ועד שמונה מצטרפין ואע"ג דכל שני גפנים ינקי משורש אחד ואם לאו אין מצטרפין וה"ה לג' בדי אילן דקנה קרקע. אבל מכר לו שלשה בדין משלשה אילנות ושייר לעצמו רוב כל האילן ואילן שייר גם הקרקע לעצמו:
בעי ר' ירמיה מכר לו אילן אחד שיש לו ג' בדין מרוחקין זה מזה ארבע אמות והעלית קרקע שירטון ונראין בשעת מכירה כג' אילנות מי אזלינן בתר גוף האילן דמצי קא רבי ואין לו קרקע או דילמא כיון דנשרשו כל אחד בקרקע קנה קרקע ואע"ג דמחברי מתחת לקרקע. א"ל רב גביהה מבי כתיל לרב אשי ת"ש המבריך שלשה גפנים פירות כופף אמצעית הגפן בקרקע ומכסהו בקרקע אמצעיתו וכשנשרש באמצעיתו חותכין עיקר הראשון ונעשין שני גפנים. שלשה גפנים שהוברכו בקרקע נעשו ששה והוי כרם דבכל ששה הוי ב' כנגד ב' ואחת יוצאה זנב ועכשיו המבריך שלשה גפנים ועיקריהם נראין כלומר שהושרשו ר' אלעזר בר צדוק אומר אם יש ריוח ביניהם מד' אמות ועד שמונה מצטרפין ואע"ג דכל שני גפנים ינקי משורש אחד ואם לאו אין מצטרפין וה"ה לג' בדי אילן דקנה קרקע. אבל מכר לו שלשה בדין משלשה אילנות ושייר לעצמו רוב כל האילן ואילן שייר גם הקרקע לעצמו:
9
י׳[שם]
בעי רב פפא מכר לו שנים בתוך שדהו ואחד על המצר מי הויא הפלגה ולא מיצטרף ולא דמי לשדה אילן ולא קנה קרקע או"ד מיצטרף וקנה קרקע ואת"ל דקנה שנים בתוך שלו וא' בתוך של חבירו מהו כגון שיש לו שני אילנות בקצה שדהו ויש לו עדיין אילן אחר שלקח בשדה חבירו בסמוך לאילנות הללו ויש לו גם קרקע עם האילן מהו תיקו:
בעי רב פפא מכר לו שנים בתוך שדהו ואחד על המצר מי הויא הפלגה ולא מיצטרף ולא דמי לשדה אילן ולא קנה קרקע או"ד מיצטרף וקנה קרקע ואת"ל דקנה שנים בתוך שלו וא' בתוך של חבירו מהו כגון שיש לו שני אילנות בקצה שדהו ויש לו עדיין אילן אחר שלקח בשדה חבירו בסמוך לאילנות הללו ויש לו גם קרקע עם האילן מהו תיקו:
10
י״א[שם ע"ב]
בעי רב אשי אם תימצי לומר דהנך אין מפסיקין משום דליכא שום הפסק בינתיים אבל אם יש בור של מים מכונסין מן הג' אילנות מהו שיפסיק. ואם תימצי לומ' דאין מפסיק דהא לא מיתחזו המים מאבראי אבל אמת המים מהו. ואם תימצי לומר דלא מפסיק. רשות הרבים ד' אמות ועד י"ו אמות ולא י"ו בכלל מהו שיפסיק. ריכבא דיקלא מהו הרכבת דקלים הרבה ביחד דדמי להפסקה טפי מכולהו מהו תיקו:
בעי רב אשי אם תימצי לומר דהנך אין מפסיקין משום דליכא שום הפסק בינתיים אבל אם יש בור של מים מכונסין מן הג' אילנות מהו שיפסיק. ואם תימצי לומ' דאין מפסיק דהא לא מיתחזו המים מאבראי אבל אמת המים מהו. ואם תימצי לומר דלא מפסיק. רשות הרבים ד' אמות ועד י"ו אמות ולא י"ו בכלל מהו שיפסיק. ריכבא דיקלא מהו הרכבת דקלים הרבה ביחד דדמי להפסקה טפי מכולהו מהו תיקו:
11