אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא נ״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 58
א׳ולענין הלכה למעשה נסמוך כמו שהיא כתובה באלפס:
1
ב׳[שם]
מתני' מכר אשפתו מקום שהוא עמוק שלשה או גבוה שלשה שרגיל לתת שם זבל בהמותיו מכר זיבלה. מכר בור של מים מכונסים מכר מימיו. מכר כוורת מכר דבורים. מכר שובך מכר יונים שבו ושבאין לתוכו. פי' רבינו שמואל זצ"ל בכל הני שמעתתא דחשיבי דבטילי לגבי הני דקביעי. אבל מכר זיבלו לא קנה אשפתו מכר מימיו לא מכר בורו. וכן כולם. דמילתא דפשיטא היא ולא איצטריך למיתני. ובתוספתא גריס נמי מכר יונים מכר שובך. מכר דבורים מכר כוורת. והיינו טעמא דאין רגילין למכור כל היונים וכל הדבורים בלא שובך וכוורת. ואם אמת כדברי הברייתא. מאי דשייר בברייתא קתני התם שכן הוא דרך בכל מקום שהמשנה מקצר' והברייתא מפרשת יותר. עכ"ל:
מתני' מכר אשפתו מקום שהוא עמוק שלשה או גבוה שלשה שרגיל לתת שם זבל בהמותיו מכר זיבלה. מכר בור של מים מכונסים מכר מימיו. מכר כוורת מכר דבורים. מכר שובך מכר יונים שבו ושבאין לתוכו. פי' רבינו שמואל זצ"ל בכל הני שמעתתא דחשיבי דבטילי לגבי הני דקביעי. אבל מכר זיבלו לא קנה אשפתו מכר מימיו לא מכר בורו. וכן כולם. דמילתא דפשיטא היא ולא איצטריך למיתני. ובתוספתא גריס נמי מכר יונים מכר שובך. מכר דבורים מכר כוורת. והיינו טעמא דאין רגילין למכור כל היונים וכל הדבורים בלא שובך וכוורת. ואם אמת כדברי הברייתא. מאי דשייר בברייתא קתני התם שכן הוא דרך בכל מקום שהמשנה מקצר' והברייתא מפרשת יותר. עכ"ל:
2
ג׳[דף פ"א ע"א]
מתני' המוכר פירות שובך לחבירו מפריח בריכה הראשונה. כגון שאמר לו בניסן כשמתחילין לילך מכור לי פירות שנה זו מה שילדו כל חודש אבל האמהות לא קנה ודרך היונים לעשות שני ולדות בכל חודש זכר ונקיבה חוץ מחודש אדר שאין יולדים והנה וולדות גם הם לסוף שני חדשים עושין וולדות בכל חודש וכל שני וולדות קרויי' בריכה זכר ונקיבה. מפריח הלוקח בריכה הראשונה עם האם שאותה לא מכר ללוקח מסתמא. שכן דרך המוכרין פירות שובך לעכב בריכה ראשונה להיות צוות לאמהות להתקיים השובך פן יברחו האמהות והוא שובכו לא לא מכר. הילכך מסתמא גם בריכה ראשונה של שנה זו עיכב עם השובך דזו היא קיום השובך. והתניא בריכה ראשונה ושניה. אמר רב כהנא לא קשיא הא לה והא לאמה האי שניה אבריכה ראשונה קאי שמפריח גם בריכה ראשונה שתלד ההיא בריכה ראשונה לסוף שני חדשים כמו שיהו צוות לאימן בריכה ראשונה:
מתני' המוכר פירות שובך לחבירו מפריח בריכה הראשונה. כגון שאמר לו בניסן כשמתחילין לילך מכור לי פירות שנה זו מה שילדו כל חודש אבל האמהות לא קנה ודרך היונים לעשות שני ולדות בכל חודש זכר ונקיבה חוץ מחודש אדר שאין יולדים והנה וולדות גם הם לסוף שני חדשים עושין וולדות בכל חודש וכל שני וולדות קרויי' בריכה זכר ונקיבה. מפריח הלוקח בריכה הראשונה עם האם שאותה לא מכר ללוקח מסתמא. שכן דרך המוכרין פירות שובך לעכב בריכה ראשונה להיות צוות לאמהות להתקיים השובך פן יברחו האמהות והוא שובכו לא לא מכר. הילכך מסתמא גם בריכה ראשונה של שנה זו עיכב עם השובך דזו היא קיום השובך. והתניא בריכה ראשונה ושניה. אמר רב כהנא לא קשיא הא לה והא לאמה האי שניה אבריכה ראשונה קאי שמפריח גם בריכה ראשונה שתלד ההיא בריכה ראשונה לסוף שני חדשים כמו שיהו צוות לאימן בריכה ראשונה:
3
ד׳[שם]
מתני' המוכר פירות כוורת נוטל שלשה נחילים ומסרס. פי' שמכר פירות כוורת של שנה אחת הדבורים הנולדים מן הכוורת נוטל ג' נחילין ג' חבורות הנולדי' ראשונ' בשלשה ימים תשעה (ירחים) או עשרה אחר זה שכן דרך הכוורת בתחילת ימות הקיץ יוצא מן הכוורת נחיל של דבורים וולדות שילדו האמהות ויושבין על ענף אילן ומביא כוורת חדשה ומכניסן לתוכה וכן סוף ט' או י' ימים יוצא נחיל דבורים אחר ומביא כוורת אחרת ריקנים ומכניסן לתוכן וכן השלישי. ויש שעושין עד שבעה ושמונה פעמים במלכות יון. ובמלכות צַמְפַן עושין רובן שלשה פעמים והשלישי גרוע מכולן. דאחרון אחרון גרוע. הילכך דיי בשלשה נחילים הראשונים שהם חשובים ומיכן ואילך יגרום להם המוכר שיסתרסו מאיליהן ולא יעשו עוד פירות וולדות אלא יהו טרודים ועסוקים לעשות דבש וכל זמן שעושין דבש אין עושין וולדות ואותו הדבש הוי של מוכר. במה מסרסן אמר רב יהודה אמר שמואל בחרדל. מאכילן חרדל. אמרי במערבא משמיה דר' יוסי בר חנינא לא חרדל מסרסן אלא מתוך שפיהם חד ומר אוכלות דובשנן ומתוך שטרודות לאכול דבש שביעתן בטילות מפריה ורביה וחוזרות ונעשות דבש. ורבינו חננאל זצ"ל פירש אוכלות דבש שבניקבי חלות וחוזרות ומגדלות בנקבים ואיכא למימר דלשנה הבאה יוולדו אותן דבורים ויהיו של מוכר ר' יוחנן אמר נוטל שלשה נחילים ומסרס לאו בסירוס זכרות מיירי אלא האי סירוס דילוג כמו כמו קראה סירוס במגילה ירוש' והכי קאמר מתניתין נוטל שלשה נחילים על ידי דילוג ראשון ושלישי וחמישי והמוכר יטול השאר שיהיה לשניהם מן הטובים ומן הכחושים שכן דרך סתם מוכרי כוורת. במתני' תנא שלשה בזה אחר זה מיכן ואילך נוטל אחר ומניח אחד לצורך המוכר. פי' רבי' שמואל זצ"ל והכי הילכתא דברייתא עיקר וגם לשון המשנה דקתני ומסרס כן משמע שתחילה נוטל שלשה נחילים רצופין ואחר כך מסרס זה נוטל אחד וזה נוטל אחד:
מתני' המוכר פירות כוורת נוטל שלשה נחילים ומסרס. פי' שמכר פירות כוורת של שנה אחת הדבורים הנולדים מן הכוורת נוטל ג' נחילין ג' חבורות הנולדי' ראשונ' בשלשה ימים תשעה (ירחים) או עשרה אחר זה שכן דרך הכוורת בתחילת ימות הקיץ יוצא מן הכוורת נחיל של דבורים וולדות שילדו האמהות ויושבין על ענף אילן ומביא כוורת חדשה ומכניסן לתוכה וכן סוף ט' או י' ימים יוצא נחיל דבורים אחר ומביא כוורת אחרת ריקנים ומכניסן לתוכן וכן השלישי. ויש שעושין עד שבעה ושמונה פעמים במלכות יון. ובמלכות צַמְפַן עושין רובן שלשה פעמים והשלישי גרוע מכולן. דאחרון אחרון גרוע. הילכך דיי בשלשה נחילים הראשונים שהם חשובים ומיכן ואילך יגרום להם המוכר שיסתרסו מאיליהן ולא יעשו עוד פירות וולדות אלא יהו טרודים ועסוקים לעשות דבש וכל זמן שעושין דבש אין עושין וולדות ואותו הדבש הוי של מוכר. במה מסרסן אמר רב יהודה אמר שמואל בחרדל. מאכילן חרדל. אמרי במערבא משמיה דר' יוסי בר חנינא לא חרדל מסרסן אלא מתוך שפיהם חד ומר אוכלות דובשנן ומתוך שטרודות לאכול דבש שביעתן בטילות מפריה ורביה וחוזרות ונעשות דבש. ורבינו חננאל זצ"ל פירש אוכלות דבש שבניקבי חלות וחוזרות ומגדלות בנקבים ואיכא למימר דלשנה הבאה יוולדו אותן דבורים ויהיו של מוכר ר' יוחנן אמר נוטל שלשה נחילים ומסרס לאו בסירוס זכרות מיירי אלא האי סירוס דילוג כמו כמו קראה סירוס במגילה ירוש' והכי קאמר מתניתין נוטל שלשה נחילים על ידי דילוג ראשון ושלישי וחמישי והמוכר יטול השאר שיהיה לשניהם מן הטובים ומן הכחושים שכן דרך סתם מוכרי כוורת. במתני' תנא שלשה בזה אחר זה מיכן ואילך נוטל אחר ומניח אחד לצורך המוכר. פי' רבי' שמואל זצ"ל והכי הילכתא דברייתא עיקר וגם לשון המשנה דקתני ומסרס כן משמע שתחילה נוטל שלשה נחילים רצופין ואחר כך מסרס זה נוטל אחד וזה נוטל אחד:
4