אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא בתרא פ״אOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Batra 81
א׳ויש לי ללמוד מיכן על אדם שעישר ממונו או נתן ממונו לצדקה כך בלא עישור וזכה לעני ואחר כך מת העני. בכור בן עני נוטל פי שנים אם היה קרובו או ריעו או אוהבו שהיה רגיל ליתן לו כל שעה צדקה ומעשר מכיון שהפריש מעותיו לצדקה או למעשר זכה העני זה בחלקו שהיה רגיל ליתן לו ואע"פ שלא בא לידו דהא אינו יכול לחזור בו. כך נראה בעיני:
1
ב׳[שם]
ת"ר הניח להן אביהן פרה ביד אחר מושכרת למחצי' שכר או מוחכרת בדבר קצוב עד זמן פלוני או שהיתה רועה באפר פי' באחו וילדה בכור נוטל פי שנים בהאי ולד הואיל ושבחא דממילא הוא. ודמי כאילו הוחזק בהן אביהן. אבל הני בתים ונטעו כרמים דהאי שבח על ידי יתומים הוא ולאו ממילא אין הבכור נוטל פי שנים. ואוקימנא דמוחכרת ומושכרת ביד אחר בשבא דממילא קא מיירי שאין היתומים מעלין לה מזונות דומיא דרועה באפר שהוא שבחא דממילא שמתפרנסת מעשב השדה:
ת"ר הניח להן אביהן פרה ביד אחר מושכרת למחצי' שכר או מוחכרת בדבר קצוב עד זמן פלוני או שהיתה רועה באפר פי' באחו וילדה בכור נוטל פי שנים בהאי ולד הואיל ושבחא דממילא הוא. ודמי כאילו הוחזק בהן אביהן. אבל הני בתים ונטעו כרמים דהאי שבח על ידי יתומים הוא ולאו ממילא אין הבכור נוטל פי שנים. ואוקימנא דמוחכרת ומושכרת ביד אחר בשבא דממילא קא מיירי שאין היתומים מעלין לה מזונות דומיא דרועה באפר שהוא שבחא דממילא שמתפרנסת מעשב השדה:
2
ג׳[דף קכ"ד ע"א]
ומנו ר' היא דסבר הבכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים ממילא לאחר מיתת אביהן. ופליגי רבנן עליה. אבל כשהשביחו הנכסים יורשין הכל מודים שאין הבכור נוטל פי שנים. אמר רב פפא הניח להם אביהם דיקלא קטן ואלים שנתעבה אחרי כן וכן הניח להם ארעא ואסקא אחרי כן שירטון וזבל ונתיפתה דכולי עלמא בין ר' ובין רבנן לא פליגי דשקיל בה בכור פי שנים ועדיין שמן עליהן. כי פליגי בחבורה שהניח להם שחת ונעשו אחרי כן שבלים טובים. וכן הניח להם שלופפי דקלים שהפריח פירות ונעשו אחרי כן תמרים דר' סבר שבחא דממיל' הוא ושקיל. ורבנן סברי אישתני העשב להיות חיטים והפרחים להיות תמרים ודבר אחר ושם אחר הוא ולא שקיל. אמר רבא והילכתא אסור לעשות כן כדברי ר' ואם עשה עשוי:
ומנו ר' היא דסבר הבכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים ממילא לאחר מיתת אביהן. ופליגי רבנן עליה. אבל כשהשביחו הנכסים יורשין הכל מודים שאין הבכור נוטל פי שנים. אמר רב פפא הניח להם אביהם דיקלא קטן ואלים שנתעבה אחרי כן וכן הניח להם ארעא ואסקא אחרי כן שירטון וזבל ונתיפתה דכולי עלמא בין ר' ובין רבנן לא פליגי דשקיל בה בכור פי שנים ועדיין שמן עליהן. כי פליגי בחבורה שהניח להם שחת ונעשו אחרי כן שבלים טובים. וכן הניח להם שלופפי דקלים שהפריח פירות ונעשו אחרי כן תמרים דר' סבר שבחא דממיל' הוא ושקיל. ורבנן סברי אישתני העשב להיות חיטים והפרחים להיות תמרים ודבר אחר ושם אחר הוא ולא שקיל. אמר רבא והילכתא אסור לעשות כן כדברי ר' ואם עשה עשוי:
3