אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא קל״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 136
א׳[שם]
ואמר רבה זרק כלי מראש הגג והיה תחתיו כרים וכסתות ובא אחר וסילקן ואפילו הוא קדם וסילקן פטור שהרי מזריקתו אין סופו להשבר עד שינטלו הכרים. ואפילו הזורק עצמו נטלן פטור לפי דגרמא בניזקין הוא פטור דבעידנא דשדא פסיקי מפסיקי גיריה. כתב רבי' יצחק אלפסי זצ"ל מסתברא לן דלית הלכתא בהא כרבה משום דס"ל דלא דיינינן לן דינא דגרמי דהא הוא דאמר בפ' הגוזל עצים השורף שטרותיו של חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. וקיי"ל הלכתא כדאמר' אכפייה רפרם לרב אשי ואגבי ליה ככשורי לצילמי. ורבי' יצחק בר שמואל זצ"ל אומר האי גרמא בנזקין הוא ופטור לכ"ע. וכן פי' רבי' שלמה זצ"ל דגרמא בניזקין הוא. והכי נמי אמרי' לעיל המשסה כלבו של חבירו בחבירו משסה ודאי פטור משום דגרמא בניזקין. וכן שיסה בו נחש פטור דהיינו גרמא. ותנן בפרק שור שנגח את הפרה הכניס פירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות ואכלתן בהמתו של בעל הבית פטור ואם הוזקה בהם בעל הפירות חייב. דאמר רב לא שנו אלא שהוחלקה בהן אבל אכלה פטור דהיינו גרמא. ותניא נמי התם הנותן לפני בהמת חבירו סם המות פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. ותנן בהכונס השולח את הבערה ביד חרש שוטה וקטן פטור מדיני אדם. ותניא נמי התם אמר ר' יהושע ארבעה דברים העושה אותם פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. ואלו הן: הפורץ גדר בפני בהמת חבירו והכופף קומתו של חבירו לפני הדליקה וכו'. ותו אמרי' התם העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת והמבעית את חבירו פטור מדיני אדם דהויא נמי גרמא. דאמרינן בקידושין תקע באזנו וחרשו פטור מ"ט איהו דאבעית אנפשיה. ות"ר התם ליבה וליבתה הרוח אם יש בליבויו כדי ללבות חייב ואם לאו פטור ואמאי ליהוי כזורה ורוח מסייעתו. אמר רב אשי כי קאמר זורה ורוח מסייעתו ה"מ לענין שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה. אבל הכא גרמא בעלמא הוא וגרמא בנזקין פטור. ותנן בפ' לא יחפור מרחיקין את הסולם מן השובך ארבע אמות שלא תקפוץ הנמיה. ופרכינן בגמ' הא גרמא הוא. אמר רב טובי בר מתנא זאת אומרת גרמא בנזקין אסור. מעיקרא פריך והא גרמא הוא. דס"ד כי היכי דפטור הכי נמי מותר. ומסיק אע"ג דפטור בדיעבד אסור לכתחילה:
ואמר רבה זרק כלי מראש הגג והיה תחתיו כרים וכסתות ובא אחר וסילקן ואפילו הוא קדם וסילקן פטור שהרי מזריקתו אין סופו להשבר עד שינטלו הכרים. ואפילו הזורק עצמו נטלן פטור לפי דגרמא בניזקין הוא פטור דבעידנא דשדא פסיקי מפסיקי גיריה. כתב רבי' יצחק אלפסי זצ"ל מסתברא לן דלית הלכתא בהא כרבה משום דס"ל דלא דיינינן לן דינא דגרמי דהא הוא דאמר בפ' הגוזל עצים השורף שטרותיו של חבירו פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. וקיי"ל הלכתא כדאמר' אכפייה רפרם לרב אשי ואגבי ליה ככשורי לצילמי. ורבי' יצחק בר שמואל זצ"ל אומר האי גרמא בנזקין הוא ופטור לכ"ע. וכן פי' רבי' שלמה זצ"ל דגרמא בניזקין הוא. והכי נמי אמרי' לעיל המשסה כלבו של חבירו בחבירו משסה ודאי פטור משום דגרמא בניזקין. וכן שיסה בו נחש פטור דהיינו גרמא. ותנן בפרק שור שנגח את הפרה הכניס פירותיו לחצר בעל הבית שלא ברשות ואכלתן בהמתו של בעל הבית פטור ואם הוזקה בהם בעל הפירות חייב. דאמר רב לא שנו אלא שהוחלקה בהן אבל אכלה פטור דהיינו גרמא. ותניא נמי התם הנותן לפני בהמת חבירו סם המות פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. ותנן בהכונס השולח את הבערה ביד חרש שוטה וקטן פטור מדיני אדם. ותניא נמי התם אמר ר' יהושע ארבעה דברים העושה אותם פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים. ואלו הן: הפורץ גדר בפני בהמת חבירו והכופף קומתו של חבירו לפני הדליקה וכו'. ותו אמרי' התם העושה מלאכה במי חטאת ובפרת חטאת והמבעית את חבירו פטור מדיני אדם דהויא נמי גרמא. דאמרינן בקידושין תקע באזנו וחרשו פטור מ"ט איהו דאבעית אנפשיה. ות"ר התם ליבה וליבתה הרוח אם יש בליבויו כדי ללבות חייב ואם לאו פטור ואמאי ליהוי כזורה ורוח מסייעתו. אמר רב אשי כי קאמר זורה ורוח מסייעתו ה"מ לענין שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה. אבל הכא גרמא בעלמא הוא וגרמא בנזקין פטור. ותנן בפ' לא יחפור מרחיקין את הסולם מן השובך ארבע אמות שלא תקפוץ הנמיה. ופרכינן בגמ' הא גרמא הוא. אמר רב טובי בר מתנא זאת אומרת גרמא בנזקין אסור. מעיקרא פריך והא גרמא הוא. דס"ד כי היכי דפטור הכי נמי מותר. ומסיק אע"ג דפטור בדיעבד אסור לכתחילה:
1