אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא קל״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 138

א׳[שם]
ואמר רבה זרק תינוק מראש הגג ובא אחר וקבלו בסייף פלוגתא דר' יהודה בן בתירה ורבנן דתניא הכוהו עשרה בני אדם בעשר מקלות בין בבת אחת בין בזה אחר זה פטורים. ר"י בן בתירה אומר אחרון חייב מפני שקירב את מיתתו. וזה המקבלו בסייף נמי קירב את מיתתו הלכך לר"י ב"ב חייב ולרבנן פטור. בא שור המועד וקבלו בקרניו ומת פלוגתא דר' ישמעאל ורבנן לענין כופר. דתניא ונתן פדיון נפשו דמי ניזק ר' ישמעאל בנו של ר"י בן ברוקה אומר דמי מזיק. פי' רבינו שלמה זצ"ל לר"י דאמר כופר במזיק שיימינן משלם כופר ולרבנן דשיימי בדניזק האי דלא הוה ליה דמי בשעה שקיבלו השור דגברא קטילא קטל שסופו ליפול לארץ ופטור דלית ליה שום דמים להאי ניזק ואנן דמי ניזק שיימינן וליכא. ל"א דמי ניזק הכא נמי אזלינן בתר ההוא דאיתזק בהדיה והיכא הוה אותו תינוק ניזוק הוי אומר על קרנות השור ואהכי בעל השור חייב. דמי מזיק מזיק מי שזרקו הא מצי למימר דאותו השור המיתו. ועוד אי הוה חשיב המזיק אכתי פטור דאין אדם משלם על חבירו כופר עליו ולא על אדם. ואם תאמר בעל השור חייב הא מצי למימר אם לא היה נזרק הך תינוק לא היה שורי מקבלו בקרניו. הלב נוקף על זאת עכ"ל:
1