אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא ק״נOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 150
א׳[לעיל דכ"ח ע"ב]
אמר ר"א לא שנו אלא שנתקל באבן ונישוף באבן אבל נתקל בקרקע ונישוף באבן פטור דמאן דלא כרבנן . איכא דאמרי אמר ר"א לא תימא נתקל באבן ונישוף באבן הוא דחייב אלא אפי' נתקל בקרקע ונישוף באבן חייב כמאן כר' נתן דאמר לקמן בפ' שור שנגח את הפרה גבי שור שדחף את חבירו לבור כל היכא דליכא להשתלם משור משתלם מבור. הכא נמי הואיל וליכא להשתלם מבעל הקרקע משתלם מבעל האבן וכן הילכתא. כך פסק רבינו יצחק אלפסי זצ"ל. וכן פסק מו"ר אבי העזרי זצ"ל וכתב נמי דקיי"ל כר' נתן דכל היכא דליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי:
אמר ר"א לא שנו אלא שנתקל באבן ונישוף באבן אבל נתקל בקרקע ונישוף באבן פטור דמאן דלא כרבנן . איכא דאמרי אמר ר"א לא תימא נתקל באבן ונישוף באבן הוא דחייב אלא אפי' נתקל בקרקע ונישוף באבן חייב כמאן כר' נתן דאמר לקמן בפ' שור שנגח את הפרה גבי שור שדחף את חבירו לבור כל היכא דליכא להשתלם משור משתלם מבור. הכא נמי הואיל וליכא להשתלם מבעל הקרקע משתלם מבעל האבן וכן הילכתא. כך פסק רבינו יצחק אלפסי זצ"ל. וכן פסק מו"ר אבי העזרי זצ"ל וכתב נמי דקיי"ל כר' נתן דכל היכא דליכא לאשתלומי מהאי משתלם מהאי:
1