אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא קנ״אOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 151
א׳[דף ל' ע"א]
מתני' השופך מים בר"ה והוזק בהם אחד חייב בנזקו. אמר רב לא שנו אלא שנטנפו כליו במים אבל הוא עצמו פטור קרקע עולם הזיקתו. וליתא לדרב. אלא כשמואל קיי"ל דאמר כולן מבורו למדנו. וכולן אני קורא בהן שור ולא אדם חמור ולא כלים. וה"מ לענין קטלא אבל לענין נזיקין אדם חייב וכלים פטורים בין אפקרינהו בין לא אפקרינהו דכל תקלה בור הוא. וכן הלכה כדפרישית לעיל:
מתני' השופך מים בר"ה והוזק בהם אחד חייב בנזקו. אמר רב לא שנו אלא שנטנפו כליו במים אבל הוא עצמו פטור קרקע עולם הזיקתו. וליתא לדרב. אלא כשמואל קיי"ל דאמר כולן מבורו למדנו. וכולן אני קורא בהן שור ולא אדם חמור ולא כלים. וה"מ לענין קטלא אבל לענין נזיקין אדם חייב וכלים פטורים בין אפקרינהו בין לא אפקרינהו דכל תקלה בור הוא. וכן הלכה כדפרישית לעיל:
1
ב׳[שם]
המצניע את הקוץ ואת הזכוכית ברשות הרבים והגודר גדרו בקוצים וגדר שנפל לר"ה והוזק בהן אחר חייב בנזקו וכל הקודם בהן זכה. אמר ר' יוסי לא שנו אלא במפריח אבל במצמצם פטור. מ"ט אמר רב אחא בריה דרב איקא לפי שאין דרכן של בני אדם להתחכך בכתלים. לעיל כי הוה בעי למפשיט מינה דר' יוחנן סבר מפקיר נזקיו חייב אסקינן מצמצם מ"ט פטור משום דהוה ליה בור ברשותו מכלל דחיובא דבור בר"ה הוא אלמא מפקיר נזקיו חייב. ופי' התם רש"י ז"ל לא שנו דגורר בקוצים חייב אלא במפריח ראשי הקוצים לרשות הרבים דהוה ליה בור ברשות הרבים אבל מצמצם לתוך שלו דהוה ליה ברשותו. אע"ג דהפקיר רשותו שהקצה לרה"ר פטור אלמא ס"ל לר"י מפקיר נזקיו חייב דקא מחייב מפריח ראשי קוצותיו לר"ה דהוה ליה דומיא דבור בר"ה. ומצמצם היינו טעמא דפטור דהוי בור ברשותו:
המצניע את הקוץ ואת הזכוכית ברשות הרבים והגודר גדרו בקוצים וגדר שנפל לר"ה והוזק בהן אחר חייב בנזקו וכל הקודם בהן זכה. אמר ר' יוסי לא שנו אלא במפריח אבל במצמצם פטור. מ"ט אמר רב אחא בריה דרב איקא לפי שאין דרכן של בני אדם להתחכך בכתלים. לעיל כי הוה בעי למפשיט מינה דר' יוחנן סבר מפקיר נזקיו חייב אסקינן מצמצם מ"ט פטור משום דהוה ליה בור ברשותו מכלל דחיובא דבור בר"ה הוא אלמא מפקיר נזקיו חייב. ופי' התם רש"י ז"ל לא שנו דגורר בקוצים חייב אלא במפריח ראשי הקוצים לרשות הרבים דהוה ליה בור ברשות הרבים אבל מצמצם לתוך שלו דהוה ליה ברשותו. אע"ג דהפקיר רשותו שהקצה לרה"ר פטור אלמא ס"ל לר"י מפקיר נזקיו חייב דקא מחייב מפריח ראשי קוצותיו לר"ה דהוה ליה דומיא דבור בר"ה. ומצמצם היינו טעמא דפטור דהוי בור ברשותו:
2