אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא קס״חOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 168

א׳[שם]
מתני' שור שוה מנה שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום נוטל את השור דהיינו חצי נזק. מתניתין מני ר' עקיבא היא דתניא יושם השור בב"ד דברי ר' ישמעאל. ר"ע אומרד הוחלט השור בב"ד כלומר הוחלט השור עצמו יקח. במאי קמיפלגי ר"י סבר בע"ח הוא וזוזי הוא דמסיק ביה. פירש"י זצ"ל שדומה כמי שהלוהו מעות האי ניזק למזיק וכשם שאין בע"ח גובה אלא בב"ד וכשהוא גובה אינו גובה אלא מעות. והאי נמי אינו גובה אלא מעות ובב"ד. ור' עקיבא סבר שותפי ניהנו ובההוא שור דמישתעי ביה קרא שוינהו רחמנא שותפי וקרא מישתעי בשוה מאתים שנגח לשוה מאתים כדתנא לקמן במתניתין זהו שור האמור בתורה. הילכך היכא דמזיק אינו שוה אלא מנה נוטל את השור ואינו צריך ב"ד הואיל ושותפין נינהו. וקא מיפלגי בהאי קרא ומכרו את השור החי וחצו את כספו ר' ישמעאל סבר לבי דינא אזהר להו רחמנא. ר"ע סבר לניזק ומזיק קא מזהר להו רחמנא. מאי בינייהו הקדישו ניזק איכא בינייהו לר"ע קדוש לר"י לא קדוש:
1
ב׳איתמר נמי אמר ר' יוחנן הקדישו ניזק איכא בינייהו. והלכה כר"ע דהא סתם לן תנא כוותיה. ותו דקיי"ל בפרק מי שהוציאוהו ובפ' הכותב הלכה כר"ע מחבירו. הילכך לא מצי לסלק ליה בזוזי אלא נוטל את השור ואם הקדישו ניזק הוי קדוש אפילו קודם גבייה. וה"ה אם הקדישו מזיק הוי קדוש אפילו לר"ע. דתני רב תחליפא ממערבא קמיה דר' אבהו מכרו אינו מכור הקדישו מוקדש. ואוקמינא דמכרו מזיק והקדישו מזיק קאמר ודברי הכל מכרו אינו מכור אפילו לר"י דהא משועבד ליה לניזק. הקדישו מוקדש אפילו לר"ע משום דר' אבהו. ולאו קדוש ממש לפדותו בשוויו אלא ליתן דבר מועט בפדיונו כדאמר ר' אבהו במס' ערכין גבי מקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה ובע"ח וקתני התם דיהיב להקדש מידי פורתא וגבי בע"ח דידיה. ואמר ר' אבהו האי דבעי למיתב להקדש מידי משום גזירה שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון:
2