אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא קפ״בOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 182

א׳[שם]
איבעיא להו נגח שור שור ושור. חמור וגמל מהו האי שור בתרא בתר שוורים שדינן ליה ואכתי לשוורים הוא דאייעד למינא אחרינא לא אייעד. או דילמא האי שור בתרא בתר שור חמור וגמל שדינן ליה ומייעד הוא לכל מיני. ואת"ל דהיכא דאתחיל בשוורים שדינן לשור בתרא בתר מינו דאיכא תרתי בתר קמאי ובתר מינו. חמור וגמל. שור שור ושור מהו האי שור קמא בתר חמור וגמל שדינן ליה דקמאי נינהו ואייעד לכולהו מיני או דילמא בתר שוורים שדינן ליה משום דמינו הוא ואכתי לשוורים הוא דאייעד תיקו. והיינו סתמא דתלמודא כרב פפא דסתמיה לא הוי מועד לשאינו מינו. ולרב זביד איכא למימר שבין השוורים הראשונים ראה בהמות אחרות ולא נגח. ובבעיא שניה ראה בין שוורים אחרונים. הרי ישבנו כל הסוגיא לרב זביד ואעפ"כ נראין דברי רבינו יצחק אלפסי ז"ל שכתב וסוגין כרב פפא דפשטה דסוגיא כולה אזלא כר"פ. ולרב זביד צריכי שינויי ואשינויי לא סמכי':
1