אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא קפ״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 187
א׳והיה מדקדק מיכן רב חיים כהן זצ"ל דאפוטרופסין אין משלמין בפשיעה. וההיא דהניזקין דתנן אפוטרופוס שמינהו אבי יתומין ישבע. מינוהו ב"ד לא ישבע. אבא שאול אומר חילוף הדברים מינוהו ב"ד ישבע אבי יתומי' לא ישבע היינו היו נשבעין שלא עיכבו משלהם כלום אבל שלא פשעו לא היו נשבעין שאפי' פשעו פטורין. והרב שמואל בחור בר יוסף דקדק דמשלמי אפוטרו' בשבועה מההיא דפ' המפקיד דההוא אפוטרו' דזבן ההוא תורא ליתמי לא הוה ליה ככי ושיני למיכל ומית אמר רמי בר חמא היכי נידיינה דייני להאי דינא נימא ליה לאפוט' זיל שלים אמר לבקרא מסרתיה כלומר ואין זה פשיעה. משמע אבל אם פשע משלם. והשתא קשיין אהדדי האי דשמעתין אההיא דפ' המפקיד. ופי' רבינו יצחק בר שמואל זצ"ל דכל אפוטרו' חייבים לשלם כי פשעי דאע"ג דחייבים לשלם לא מימנעי כדמפרש טעמא בהניזקין בין מינהו אבי יתומים בין מינוהו ב"ד. אבל הכא שכל עיקר שממנין אותן לא בשביל טובת היתומין דטוב היה להן שלא היה כאן אפוטרופוס אלא בשביל תקנת העולם שישמרו השור שלא יגח ממנין אותו. אי אמרת דמשלמי ממנעי ולא עבדי. והא דאמרי' בירושלמי דפ"ק דאתיא דר' יוסי בר חנינא כאבא שאול דאמר מינהו ב"ד ישבע ור' יוחנן כרבנן דאמרו לא ישבע. בירושלמי דפרק הניזקין חוזר ומיישב דברי ר' יוסי בר חנינא ור' יוחנן בין כאבא שאול ובין כרבנן. והכי איתא התם אתיא דר' יוחנן כרבנן ואפילו יסבור כאבא שאול בעי בר נש מתין בגין דמיתקרי מהימן כלו' לא ימנע בשביל כך אם יהיה זקוק לפרוע אם יפשע ושמח הוא שנחשב בכך נאמן כשב"ד ממנין אותו. אבל גבי שור אינו נחשב נאמן במינוי זה שאין זה תקנת יתומין אלא כדי שלא יזיק לעולם ולא נחשב אלא כשומר בעלמא ששומר השור שלא יזיק. ודר' (יוחנן) יוסי בר חנינא כאבא שאול. ואפי' אם יסבור אדם מבריח עצמו מן השבועה ואין אדם מבריח עצמו מן התשלומין כלומר בשביל השבועה היה נמנע שלעולם היה זקוק לישבע שלא עיכב כלום. ואפילו אם אבד דבר אחד דומה שלא ישבע שלא פשע שא"כ היה נמנע אבל בזה אינו חושש אם יש עדים או יודה שפשע לא ימנע אם מזקיקין אותו לשלם. ויש מפרשים דהכא דוקא ממנעי לפי שמחייבין אותו שלא כדין מדחוזרין ונפרעין מן היתומים לכי גדלי. ולא צהירי מאן דמפרשי:
1