אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא ר״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 204
א׳[שם]
תניא הכה את האשה ויצאו ילדיה נותן נזק וצער לאשה ודמי וולדות לבעל אין הבעל נותן ליורשין אין האשה נותן ליורשיה היתה שפחה ונשתחררה או גיורת זכה. פירש"י זצ"ל היתה שפחה משוחררת מעוברת ממשוחרר או גיורת מעוברת מגר ומתו שניהם פטור מן הכל הואיל ואין להם יורשין כל הקודם בהן זכה וזה שישנו בידו זוכה לכל אדם ודוקא שנשתחררה קודם חבלה אבל היתה שפחה כשחבל בה חייב בכל ואפילו בדמי וולדות שפחה. לא לבעלה אלא לבעלים שלה. כדאמרינן לקמן בפ' שור שנגח את הפרה דא"ל חמרתא מעוברת אזקת מינאי. וצ"ע לקמן בפ' שור שנגח את הפרה:
תניא הכה את האשה ויצאו ילדיה נותן נזק וצער לאשה ודמי וולדות לבעל אין הבעל נותן ליורשין אין האשה נותן ליורשיה היתה שפחה ונשתחררה או גיורת זכה. פירש"י זצ"ל היתה שפחה משוחררת מעוברת ממשוחרר או גיורת מעוברת מגר ומתו שניהם פטור מן הכל הואיל ואין להם יורשין כל הקודם בהן זכה וזה שישנו בידו זוכה לכל אדם ודוקא שנשתחררה קודם חבלה אבל היתה שפחה כשחבל בה חייב בכל ואפילו בדמי וולדות שפחה. לא לבעלה אלא לבעלים שלה. כדאמרינן לקמן בפ' שור שנגח את הפרה דא"ל חמרתא מעוברת אזקת מינאי. וצ"ע לקמן בפ' שור שנגח את הפרה:
1