אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא רי״גOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 213
א׳ולענין הלכה למעשה לא ידענא אי הלכה כרב אדא בר אהבה אי הלכה כרב דתרי רב אדא בר אהבה הוו חד חבריה דר"נ בפ' השוחט דאיתמר ר"נ אמר או וושט או קנה רב אדא בר אהבה אמר וושט ולא קנה. והתם מייתי ראיה מרבא דליתא לדרב אדא בר אהבה משום דרב אדא בתראה הוא. ותו איכא רב אדא בר אהבה בפ' לא יחפור תלמידיה דרבא דאמר התם רב דימי מנהרדעי אייתי גרוגרות בספינה א"ל ריש גלותא לרבא פוק חזי אי צורבא מרבנן הוא לינקטו ליה שוקא אמר ליה רבא לרב אדא בר אהבה פוק תהי ליה בקנקניה אזל בעי מיניה פיל שבלע כפיפה מצרית והקיאה דרך הרעי מהו לא הוה בידיה א"ל מר ניהו רבא טפח ליה בסנדליה א"ל בין דידיה לרבא איכא טובא בע"כ אנא רבך ורבא רבה דרבך. הלכך אי דרב אדא בר אהבה בשמעתתין חבריה דר"נ דהוא תלמידו דרב מיסתבר דהלכה כרב. ואי תלמידיה דרבא הוא הילכתא כוותיה דמאביי ורבא והילכך פסקו הגאונים דהילכתא כבתרא:
1
ב׳[דף מ"ו ע"א]
מתני' ר"א אומר מועד אין לו שמירה אלא סכין. אוקמא טעמא דר"א כדתניא ר"נ אומר מנין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ולא יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו ת"ל לא תשים דמים בביתך ה"נ לא ישמרנו דכתב גבי מועד לא יקיימנו הוא כדי שלא תשים דמים בביתך:
מתני' ר"א אומר מועד אין לו שמירה אלא סכין. אוקמא טעמא דר"א כדתניא ר"נ אומר מנין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ולא יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו ת"ל לא תשים דמים בביתך ה"נ לא ישמרנו דכתב גבי מועד לא יקיימנו הוא כדי שלא תשים דמים בביתך:
2
ג׳הדרן עלך פרק שור שנגח (את) ארבעה וחמשה
3
ד׳פרק שור שנגח את הפרה
4
ה׳[שם]
שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה ולא מת מחמת הנגיחה. ואם משנגחה ילדה ומחמת נגיחה הפילה משלם חצי נזק לפרה ורביע נזק לולד דתם חייב ח"נ והאי ולד מוטל בספק הוא וחולקין. אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי סומכוס דאמר ממון המוטל בספק חולקין אבל חכ"א המוציא מחבירו עליו הראיה. ול"ל זה כלל גדול בדין דאפי' ניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא המוציא מחבירו עליו הראיה. תניא נמי הכי שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה ואין ידוע אם משנגחה ילדה ומשלם ח"נ ור"נ לולד (ואם עד שלא נגחה ילדה):
שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה ולא מת מחמת הנגיחה. ואם משנגחה ילדה ומחמת נגיחה הפילה משלם חצי נזק לפרה ורביע נזק לולד דתם חייב ח"נ והאי ולד מוטל בספק הוא וחולקין. אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי סומכוס דאמר ממון המוטל בספק חולקין אבל חכ"א המוציא מחבירו עליו הראיה. ול"ל זה כלל גדול בדין דאפי' ניזק אומר ברי ומזיק אומר שמא המוציא מחבירו עליו הראיה. תניא נמי הכי שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה ואין ידוע אם משנגחה ילדה ומשלם ח"נ ור"נ לולד (ואם עד שלא נגחה ילדה):
5