אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא רי״זOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 217

א׳[שם]
איתמר המוכר שור לחבירו ונמצא נגחן רב אמר ה"ז מקח טעות זיל בתר רובא ורובא לרידי זבני. ושמואל אמר יכול הוא שיאמר לשחיטה מכרתיו לך כי אזלינן בתר רובא באיסורא אבל בממונא המע"ה. וקיי"ל הלכתא כשמואל בדיני. וכן פר"ח זצ"ל דהלכתא כשמואל. וכן פסק רבי' יצחק אלפסי זצ"ל בפ' המוכר פירות דהילכתא כשמואל. וההיא דתנן האשה שנתארמלה או נתגרשה היא אומרת בתולה נשאתני והוא אומר לא כי אלא אלמנה נשאתיך אם יש עדים שיצאתה בהינומא וראשה פרועה כתובתה מאתים. ופריך בגמרא וכיון דרוב נשים בתולות נישאות כי ליכא עדים מאי הוי הלך אחר רוב נשים ורוב נשים בתולות נישאות. ואמר רבינא רוב הנישאות בתולות יש לה קול וזו הואיל ואין לה קול איתרע לה רובא. אלמא סתמא דתלמודא ורבינא דהוא בתראה סברי דהולכין בממון אחר הרוב. נראה בעיני דהתם ה"פ כי ליכא עדים מאי הוה הלך אחר רוב נשים ורוב נשים בתולות נישאות והניחא לשמואל דאמר אין הולכין בממון אחר הרוב ליכא למיפרך אלא לרב דאמר הולכין בממון אחר הרוב מא"ל. ושניא רבינא אליבא דרב. כך צריך לפרש לדברי רבותינו שפסקו הלכה כשמואל:
1
ב׳ובירוש' אמר עלה דההיא הלך אחר הרוב ורוב נשים בתולות נישאות זאת אומרת שלא הילכו למדת הדין בממון אחר הרוב ואמתנתי' נמי מסיק התם ובשמעתתין וכי רוב פרות מפילות נהלך בהן אחר הרוב ואימר מחמת נגיחה הפילה זאת אומרת לא הילכו למדת הדין בממון אחר הרוב. אבל קשיא לי דאיכא נמי סתמא כרב דתנן אלו נאמנים להעיד בגודלן מה שראו בקוטנן נאמן אדם לומר זכור הייתי בפלונית שיצאת בהינומא וראשה פרוע. ואמרינן בגמ' מ"ט כיון דרוב נשים בתולות נישאות גילוי מילתא בעלמ' הוא. כלו' והאי דמפקינן ממונא לאו עליה סמכינן אלא ארובא. כדתנן נמי התם אבל אין נאמנין לומר דרך היה לפלוני במקום הזה מ"ט אפוקי לא מפקינן אפומיה דהאי מה שראו בקוטנן אבל הכא סמכי' ארוב נשים בתולות נישאות ומפקינן ממונא. ובירושל' נמי אמרינן בהאשה שנתארמלה ובשמעתין אמר ר' יוסי במקום אחר הלכו במדת הדין בממון אחר הרוב. אלא גמל שהוא אוחר בין הגמלים ונמצא שם אחד מת חייב בידוע הוא שזה הרגו (ע"ל סי' רכ"ב):
2