אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא רכ״דOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 224
א׳[שם]
אמר רבא שור שנגח את הפרה מעוברת או הפילה או מתה אין שמין את הפרה בפני עצמה ואת הולד בפ"ע שעולה דמי הנזק הרבה אלא שמין לולד על גב הפרה כמה היתה יפה תחילה ובמה היא יפה עכשיו. משום דא"ל מזיק לניזק פרה אזיקנא לך פרה מעברתא שיימנא לך. וכן הקוטע יד עבדו של חבירו אין שמין את היד בפ"ע לומר כמה אדם רוצה ליטול לקטוע יד עבדו כזה דודאי הרואה עבדו שלם אינו קטוע עבדו אלא בדמים מרובים אבל שמין עבד זה כמה יפה עכשיו וכמה היה יפה מתחילה:
אמר רבא שור שנגח את הפרה מעוברת או הפילה או מתה אין שמין את הפרה בפני עצמה ואת הולד בפ"ע שעולה דמי הנזק הרבה אלא שמין לולד על גב הפרה כמה היתה יפה תחילה ובמה היא יפה עכשיו. משום דא"ל מזיק לניזק פרה אזיקנא לך פרה מעברתא שיימנא לך. וכן הקוטע יד עבדו של חבירו אין שמין את היד בפ"ע לומר כמה אדם רוצה ליטול לקטוע יד עבדו כזה דודאי הרואה עבדו שלם אינו קטוע עבדו אלא בדמים מרובים אבל שמין עבד זה כמה יפה עכשיו וכמה היה יפה מתחילה:
1
ב׳[שם]
פרה דחד וולד דחד שהוזקו פשיטא פיטמה ששמין אותה יפה מפני שומנה הוי דבעל הפרה דהא ולד לא מייתי שומנה. ניפחה למי ישלם רפא אמר לבעל פרה. רב אחא בריה דרב איקא אמר חולקין. והילכתא חולקין:
פרה דחד וולד דחד שהוזקו פשיטא פיטמה ששמין אותה יפה מפני שומנה הוי דבעל הפרה דהא ולד לא מייתי שומנה. ניפחה למי ישלם רפא אמר לבעל פרה. רב אחא בריה דרב איקא אמר חולקין. והילכתא חולקין:
2
ג׳[שם]
מתני' הקדר שהכניס קדרותיו לחצר בעה"ב שלא ברשות ושברתן בהמתו של בעל הבית פטור ואם הוזקה בהן בעל הקדירות חייב ואם הכניס ברשות בעל החצר חייב. הכניס פירותיו לחצר בעה"ב שלא ברשות אכלתן בהמתו של בעה"ב פטור ואם הוזקה בהן בעל הפירות חייב. ואם הכניס ברשות בעל החצר חייב. הכניס שורו לחצר בעה"ב שלא ברשות ונגחו שורו של בעל הבית או נשכו כלבו של בעה"ב פטור. נגח הוא שורו של בעה"ב חייב. נפל לבור והבאיש את מימיו חייב. היה אביו או בנו של בעה"ב בתוכו משלם את הכופר. ואם הכניס ברשות בעל החצר חייב. רבי אומר בכולן אינו חייב עד שיקבל עליו בעה"ב לשמור:
מתני' הקדר שהכניס קדרותיו לחצר בעה"ב שלא ברשות ושברתן בהמתו של בעל הבית פטור ואם הוזקה בהן בעל הקדירות חייב ואם הכניס ברשות בעל החצר חייב. הכניס פירותיו לחצר בעה"ב שלא ברשות אכלתן בהמתו של בעה"ב פטור ואם הוזקה בהן בעל הפירות חייב. ואם הכניס ברשות בעל החצר חייב. הכניס שורו לחצר בעה"ב שלא ברשות ונגחו שורו של בעל הבית או נשכו כלבו של בעה"ב פטור. נגח הוא שורו של בעה"ב חייב. נפל לבור והבאיש את מימיו חייב. היה אביו או בנו של בעה"ב בתוכו משלם את הכופר. ואם הכניס ברשות בעל החצר חייב. רבי אומר בכולן אינו חייב עד שיקבל עליו בעה"ב לשמור:
3