אור זרוע, חלק ג, פסקי בבא קמא רל״וOhr Zarua, Volume III, Piskei Bava Kamma 236
א׳ירוש' כתי' כי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה אבא יוסי בן חנן אומר ממשמע שנא' יצאו ילדיה שומע אני שהיא הרה מה ת"ל הרה אלא שאם הכה על כף ידה על כף רגלה על ראשה ועל אחד מאבריה שמענו שהוא מיחייב ת"ל הרה מגיד שאינו חייב עד שיכה במקום עוברה. כאשר ישית עליו בעל האשה שומע אני אע"פ שאין ההריון שלו ת"ל הרה מגיד שאינו משלם אלא לבעל ההריון. ר' עקיבא שאל בא על אמו בא על אחותו אף הוא בעל ההריון ת"ל בעל את שראוי לקרותו בעל יצאו אלו שאינן ראוין לקרותן בעל. והואיל ואומטעינא את שראוי לקרותו בעל. לכאורה צריך לפרש הא דאמר שאין משלם אלא לבעל ההריון היינו כגון שהרה ממנו קודם שנישאת לזה שאז היה ראוי להיות בעל וקרינא ביה כאשר ישית עליו בעל האשה. אי נמי אפילו הרה ממנו תחת בעלה הואיל וראוי להיות בעלה אי הוה פנויה לאפוקי בא על אחותו ובא על אמו דאינם ראוים כלל לקרותן בעל. ותניא במכילתא ויצאו ילדיה מיעוט ולדות שנים ומנין שאפילו אחד ת"ל הרה מכל מקום:
1